עץ יוסף על בראשית רבה/יט/א

| עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

לדף המדרש • לכל הפרשה במדרש

כתיב כי ברב חכמה רב כעס כו'. הורה בזה שכמו שמאמר שברוב חכמה הוא מה שהאדם מרבה עליו חכמה. כן הכעס והמכאוב הם עליו ממש (יפ"ת):

הוא מרבה עליו כעס מלמעלה שנענש כפי שיעור חכמתו כדמסיק רב ת"ח אין צריך התראה. וסביביו נשערה מאד:

וע"י שהוא מוסיף דעת כו' כי כל מי שיש לו יותר דעת לשמור עצמו מכל נזק. מוסיף עליו מכאוב בהעדר השמירה. אם לא במקום זכות או מע"ט. וכן אמרו אין שוטה נפגע שאינו מרגיש בחסרונו ובקורות הזמן:

ע"י שהרבתי עלי חכמה כדכתיב ויחכם מכל האדם:

הרבתי עלי כעס כי הוא נענש לפי רוב חכמתו שנתקיים בו וסביביו נשערה מאד:

וע"י שהוספתי עלי דעת כו' שהרגיש שלמה בנפשו שכפי ערך תו' דעתו הוסיף מכאוב בעניני עולם הזה:

והיכן יסורין מצויין בב"א. כי לפי שהאדם טבעו רך וחלש הוא מעותד לפגעים רק שבידו לשמור א"ע מהם. אבל בהמה אינה בת דעת וטבעה חזק. ועל כיוצא בזה נאמר שומר פתאים ה' שאין בידם להשמר:

חככים מיני שחין שצריך לחכך בשבילם (מת"כ):

אין ת"ח צריך התראה. שהוא נתפס אף בשוגג הקרוב למזיד. דשגגת תלמוד עולה זדון. והטעם האמיתי הוא שכל אדם נענש כפי מעלתו וסביביו נשערה מאד. והת"ח לפי מעלת נשמתו ומדרגתו אף פגם מעט עושה בו רושם. וכדאמר ר' יוחנן משל נמרץ לזה. וכן רבי ישמעאל:

כלי פשתן הדקים כי בגד לבן הכתם ניכר בו ביותר ומתקלקל. שלפי מעלתם פגם מועט עושה בהם רושם. משא"כ בכלי פשתן הגסים. והנמשל מבואר:

הארבליין הבאים ממקום הנקרא ארבל. והערוך גרס ארכל. כי היתה נקראת העיר ארכל ע"ש מלך ארכלאוס:

כמה הם כו' כלומר אין דמי שוויין כלום ואף אם נתפחמו מה בכך:

לפום גמלא שיחנא. לפי גודל וחוזק הגמל כן הוא המשא שמניחין עליו:

לקפילין לחנות שמוכרים בו מיני מאכל. והמוכר נקרא קפילא:

קופר כו' בשר צלוי ופת נקיה ויין טוב:

פתא כו' פת קיבר:

ותרדין מין עשב:

דין אכל פת נקיה כו' כלומר זה אכל פת נקי ויפה וניזק. וזה אכל מאכל קיבר ולא ניזק שזה מזגו חלש וזה מזגו חזק. וע"ז אמר:

על דין הוא רבה כלו' כלפי זה נקרא מאכל קשה שאין יכול לעכלו לפי טבעו. ועל האחר לית הוא רבה וגדול וקשה. וכן הנמשל דע"ה אף זדונות נעשים לו כשגגות ות"ח בהיפוך לפי מעלתו:

לפי גדולתו של נחש כו'. לפי שהיה ערום מכל נעשה אח"כ בחטאו ארור מכל שנענש לפי גדולתו ומדרגתו שהיה קרוב למדרגת האדם:

היה עומד כקנה מפני שהנחש דק וארוך המשילו לקנה. ובילקוט הגי' בקומה:

דקרטים פי' בלשון יוני בעל שתי רגלים. ובל"ר דרקטוס זקוף ישר עומד (מוסף הערוך) שהיה אדון על כל הבריות:

מין היה שהאמין בקדמות העולם וכמו שכתוב והייתם כאלהים שאמר מן האילן הזה אכל וברא את העולם כדלקמן בפירקין. והיה רשע ערום מן המצות כדדרש לקמן גבי וידעו כי ערומים הם ע"ש (נזה"ק):

כגמל היה מתוקן לכל משאות כבידות להיות שמש גדול לאדם כדמסיק. ולכך קרי ליה ערום שהיה חרוץ ומשכיל לשמש האנשים (נזה"ק):