עץ חיים/שער מ/דרוש טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער מ · דרוש טו

דרוש טו[עריכה]

אפשר לפרש כל עליות תוספת שבת ועליית תפלה דחול (שעולין פנימיות של ג' ראשונות דעשיה ונעשים חיצוניות לחיצוניות ג' תחתונות דיצירה) -- כל זה הוא בבחינת נשמות, כי גם בהם יש חיצוניות (שהם הב' כלים) ופנימיות (שהוא הכלי הג'). וכן הענין בכללות העולמות שעולין פנימיות ג' ראשונות שלהם דעשיה ומלבישין חיצוניות ג' תחתונות דיצירה שלהם, והכל נקרא 'חיצוניות' כי הם עולמות שלהם.

וכן נראה מכוונת ראש השנה, כי הרי תפילות דיום א' דר"ה הוא לנשמות ושם יש עליית התפלות דחיצוניות ופנימיות, והכל הוא בנשמות, וביום ב' דר"ה ג"כ עלייה חיצוניות ופנימיות, והכל בעולמות. ובזה יובן מ"ש בכונת שבת כי בשבת עולין העולמות ובחול נשמות לבד -- והרי במ"א נאמר שעולים פנימיות וחיצוניות?! אך הענין הוא כי בתפלות החול עולין פנימיות וחיצוניות והכל בבחינת נשמות, ובשבת בתוס' שבת בשדה עולין פנימיות וחיצוניות העולמות לבדם, ובעמידה ותפלות שבת עולין פנימיות וחיצוניות הנשמות.

והנה אמרנו במקומו כי גם בתפלות החול עולין העולמות -- ואפשר לתרץ כי בשבת עלו העולמות תחלה בשדה ואח"כ פנימית הנשמה בתפלה, אך בחול לא עלו העולמות תחלה אלא נתקנו במקומן ואח"כ בעליית הנשמה בתפלה נכללין העולמות טפילה עם הנשמות ועולין עמהם. לזה צ"ע עם הכתוב במ"א.


והנה פנימיות העולמות הוא העצמות שיש בעולם ההוא. כגון העצמות העשייה יש בהם נרנח"י וכולם נקרא "נפשין דעשייה". ומזווג זה דעצמות נעשה נפש לה' בחינות הנ"ל לבני אדם. ועצמות היצירה שיש בה נרנח"י וכולם נקראים "רוחין דיצירה", ומזווג זה העצמות נעשין רוחין של ה' בחינות לבני אדם. וכן בעצמות הבריאה כו' וכולם נקרא "נשמות דבריאה". ומזווג זה כו'. וכן בעצמות אצילות יש ה' בחינות נרנח"י, ואפילו הנפש אשר כאן נקרא "נשמה לנשמה" בערך הבריאה. ומזווג זה העצמות נעשה נשמה-לנשמה לבני אדם.

וחיצוניות העולמות הם הגופים והכלים. כי כלים דעשיה כו', ומזווגם נעשים "כלים דנפשין", והם האופנים, ונקרא "כלים דנפשין". ומכלים דיצירה שיש בה ה' בחינות הנ"ל בבחינת כלים, והם כלי המלכות וכלי ז"א וכלי בינה כו'. ומזווגם נעשים "מלאכים דיצירה", וכולם נקרא "כלים דרוחין" כמ"ש "עושה מלאכיו רוחות". ומכלים ה' דבריאה מזווגם נעשה שרפים וכסא כבוד ונקרא "כלים דנשמתין"‏[1]. ומכלים האצילות הה', מזווגם נעשה המלאכים שאין שמם משתנה לעולם, עליונים מאד, והם נקראים "כלים דנשמה לנשמה".

וכל בחינה מאלו יש בה עיבור יניקה ומוחין, בין באורות בין בכלים. כי יש כלים קטנים דעיבור ובחינת אורות הוא נפש דעיבור, ויש כלים דיניקה אמצעים ואורם הוא רוח דיניקה, ויש כלים דמוחין פנימי ואורותיו נשמות דמוחין.

ויש קושיא לכל הנ"ל, שהרי במ"א כתוב כי גם האורות היו בעיבור א' עם הכלים -- אם כן אין עיבור א' לכלים בפני עצמם ולאורות בפני עצמם? ונלע"ד, כי שם הוא טעות, שבקונטרס הישן כתוב להפך, כי החיצונית והפנימית הוא בכלי וכל זה נקרא עולמות אלא שתחלה בקבלת שבת עולה פנימית העולמות לבד ובליל שבת עולה גם העצמות שנשאר למטה ועמו עולה חיצונית דעולמות ג"כ. ובמקום אחר כתוב בפירוש כי יש ג' כלים ובתוכם יש אור עצמות ונחלק גם הוא לנר"ן, שהם מוחין דז"א, ובפירוש אמר כי הג' כלים אחרים דאמא דבהם מתלבשין ג' מיני מוחין אלו בסוד או"פ דעצמות. ובזה הספר מבואר בפירוש כי הצלם דעיבור הוא נפש, וביניקה הוא רוח, ודגדלות נשמה כו'.

והנה ממ"א תראה היטב כי בחינת החיצונית היא סעודת שבת שהוא מזון הגוף והם הכלים, והתפלות הם מזון הנפש דעצמות והאורות, כמ"ש לרוח חיה ממללא, וכל אחד מאלו יש בו פנימיות וחיצוניות. כי בתוספת קבלת שבת היה בבחינת הכלים הנקרא חיצוניות, והוא כלול מפנימיות וחיצוניות, כנזכר במ"א שעולין פנימיות ג' ראשונות דעשיה ונעשה חיצונית לחיצוניות דג' תחתונות דיצירה, ופי' הוא כי בחינת הפנים נקרא פנימיות ובחינת האחוריים נקרא חיצוניות, וכל זה בכלים הנקרא "חיצונית". וכן בחינת הנשמות, שהוא אור העצמות הנקרא פנימיות, יש בו פנימיות וחצוניות שהם בחינת פנים ואחור.

נמצא כי גם האורות והכלים נקרא "פנימיות" ו"חצוניות", כי הפנימיות שהם האורות הם בבחינת פנים, והכלים שהם חיצוניות נקרא אחוריים בערך האורות. וכן על דרך זה כל בחינה משתיהן כלולה משתים; כי האורות יש בהם פנים ואחור והם בחינת "פנימיות וחצוניות" דאורות הפנימיות. והכלים יש להם פנים ואחור והם "פנימיות וחיצוניות" דכלים החצוניות אל האורות.

כלל העולה כי מלת "פנימיות" -- ר"ל פנים, מלת חיצוניות -- ר"ל אחור. ובזה יובן איך בתפלת החול וכן בתוספת שבת כנזכר במקומו שעולה פנימית דעשייה ונעשה חצוניות אל החיצוניות דיצירה, וכן בשאר העולמות. אלא שכיון שהפנימיות וחיצוניות שניהן שוין, אלא שזה פנים וזה אחור בערך פנים המאירין ההם -- א"כ פנים התחתונים יהיה אחוריים בערך האחוריים העליונים (כמ"ש במ"א בענין התבונה שהפנים שלה הם אחור דבינה).

וכן זהו ממש מ"ש במ"א כי החצוניות דיצירה הוא שם מ"ה דאלפי"ן ופנימיות העשיה הוא אחוריים של זה השם עצמו -- הרי כי כל אחוריים עליונים גדולים מהפנים התחתונים.

וזה הנזכר כאן צריך שתדע שמדבר בבחינת האורות והעצמות -- כי לכך הוא בסדר התפלות, ואינו בסעודת שבת שהם הכלים. והבן זה מאד.

וכן במ"א נזכר שם ב"ן הוא נשמת העשיה העולה ביצירה והוא מ"ש ג"כ במ"א כי הוא עצמות נשמת העשיה אלא שהוא סוד האחוריים. וצריך שתבין ענין זה כי כיון שזה שהוא בליל שבת ובתוס' שבת א"כ הרי כי גם החיצוניות עולה. משא"כ בבקר (בתפלת שחרית דחול) שאינו עולה רק הפנימיות כנזכר במקומו. והבן זה מאד דלא יקשה עליך הנזכר שם.

אלא שיש הפרש. כי בתוספת שבת הפנימיות דעשייה העולה ביצירה הוא בחינת העולמות, אך בתפלת שחרית דחול אינו עולה רק הפנימיות הנשמות ולא העולמות. והבן זה. וצ"ע ממ"א שאמר שגם בחול עולין העולמות.

וצ"ע ממ"א מ"ש בענין האצילות שפנימותיו אהי"ה ביודי"ן. אך הכוונה כי סוד הנועם הוא בבינה -- א"כ אינו מדבר עתה בכללות האצילות (שאם כן שם ע"ב דיודי"ן הוא (האמת) פנימי שהוא בחכמה, ונודע כי האצילות הוא בחכמה), אלא שמבינה שבו בסוד "והבן בחכמה" שהוא אהי"ה נמשך הנועם, והוא אחוריים שבו תקמ"ד. ובריאה נגד תבונה וישראל סבא (ז"ת) בסוד "וחכם בבינה", שהם הפנים של התבונה שהם תקמ"ד, והאחוריים שלה הוא ס"ג. והבן כלל זה מאד כי יש בכללות האצילות ב' בחינות והם חכמה ובינה, כי כל הי"ס דאצילות הם כללות חכמה[הגהה - צמח צ"ל הוא בינה], שהם ע"ב קס"א דפנים ותקמ"ד וקפ"ד באחור. וגם בינה נעלמת בחכמה בסוד "והבן בחכמה".

אך עולם הבריאה הוא כנגד בחינה ב' הנקרא בינה אשר בחינתה הוא "וחכם בבינה" שהוא ישראל סבא ותבונה אשר פנימותם הם בחינת אחוריים דאצילות שהם קפ"ד ותקמ"ד, ואחוריים שלהם הם ס"ג וקס"א הב'. ועיין בכוונת ויהי נועם.

  • שם אכתריאל כולו בקמץ בבריאה, והוא יוצא מפסוק ומאותיות "אשר לא יכרת" (ישעיהו נו, ה) שהם אכתריאל.
  • ושם חופניאל בפתח ביצירה.
  • ושם יוהך כולו בצירי בעשייה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ [הגהה צמח - מכאן שצ"ל "שרפים וחיות ואופני הקדש"]