עץ חיים/שער מד/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ חיים · שער מד · פרק א· >>

פרק א[עריכה]

אבי"ע[עריכה]

דע כי האצילות הם י"ס ונחלקות בזה הסדר:

  1. ספי' ראשונה כתר והוא א"א
  2. ספי' ב' וג' הם חו"ב ונקרא או"א
  3. ו' ספירות אחרונות הם חג"ת נה"י הם הנקראי' ז"א דכורא ומתחלקים לי"ס פרטות שבו כמ"ש בע"ה
  4. ספירה י' היא מלכות הנקרא נוקבא דז"א וגם היא מתחלקת לי"ס פרטות שבה.

[ והענין כי הנה אין בכל מי שיהיה בהם היכר פרצוף וחילוק פרטי איברים כמו אלו ה' ספירות שהם כח"ב תו"מ. ואף ע"פ שכל ספירה כלולה מי', נ"ל (נראה לי?) כי כמו שהזרוע של אדם עם היותו כלול מאברי הגוף ובתוכם כולם (כנודע שיש בו וורידי הראש ושל לב וכבד ושל כל הגוף כנודע לרופאים שמקיזים דם ממנו לתועלת חולי כל הגוף) אבל הגובר בזרוע הוא בחי' חסד. ועל דרך זה בכל ספירה וספירה. אבל בה' ספירות הנ"ל יש פרצוף בכל אחד מהם וכל פרטי איברים יש בכל א' מהם. כי כל הפרצוף מתגלה ומתבאר בכל אחד מהם. וכ"ז נק' אצילות. ] והרי נתבאר ענין י"ס דאצילות.

ואח"כ מאלו הי"ס דאצילות האירו והוציאו ניצוצין, והם סוד החותם, והם נקרא י"ס דבריאה. וגם בעולם הבריאה יש בו י"ס הנחלקות לא"א ואו"א וזו"נ דבריאה על דרך הנ"ל באצילות, רק שאלו הם חותם דאצילות אשר נתפשט ממנו. אח"כ מכח אלו י"ס דבריאה האירו והוציאו ניצוצין והם הנקרא י"ס דיצירה, והם בחינת חותם שני, הנחתם מבריאה המתפשט ממנו. וגם הי"ס אלו נחלקין לא"א ואו"א וזו"נ דיצירה על דרך הנ"ל. ואח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה נחתמו י"ס דעשיה, והם חותם לאותן של יצירה. וגם בזה יש א"א ואו"א וזו"נ דעשיה ע"ד הנ"ל.

והנה כל ספירה אלו הנ"ל כולם הם אלהות אחדות גמור, מתחלת י"ס דאצילות עד סוף י"ס דעשיה. אמנם צריך שתדע כי בעולם הבריאה אור אותם הי"ס שבה הם נגלין ומאירין להיות יותר עליונים מיצירה ועשיה, לכן הג"ר שבה הם מאירין ואין האור הז"ת ניכר ונחשב. ולכן אמרו בתקונים ג' ספירות עלאין מקננן בבריאה שהם‏[1] הנקרא כורסייא כנודע.

וזה שאנו אומרים שג"ר דבריאה מאירין -- אינו רק על ג"ר דנוקבא-דז"א-דבריאה; כי גם היא כלולה מי' ספירות; כי כל הג' עולמות --בי"ע-- הם דוגמת עולם האצילות כנ"ל. והענין הוא כי כל הג' עולמות בי"ע הם חלקי אצילות, כי הם חיילות המלכות; ואע"פ שאנו אומרים שג"ר מקננה בכורסיא רצונו לומר שהם הג"ר של הנוקבא דז"א של עולם הבריאה עצמה; ובעולם היצירה אין הג"ר של נוקבא דז"א דיצירה מתגלה, רק אור ו"ק שלה לבד הם מתגלים ומאירים בה, ולא אור ג"ר שלה. וכן העשירית שבה אינה מתגלית מחמת רוב אור הו"ק שלה. וז"ש בתקונים ו' ספירות מקננן במטטרו"ן.   ובעולם עשיה אין ט"ס ראשונות מתגלין כלל, רק העשירית של נוקבא דז"א בלבד. וזה סוד אמא תתאה מקננא באופן, ודו"ק.    והרי נתבאר כללות אבי"ע.

י"ס דנוקבא[עריכה]

ונתחיל לבאר י"ס דנוקבא דז"א בבחינת ד' עולמות אבי"ע. ודע כי הנה הנוקבא דז"א דאצילות יש בה י"ס, ובכל ספירה יש ג' מדרגות: פנים, ואחור, ואמצעי. וכל אלו הם בחי' הגוף של נוקבא דז"א דאצילות כי הם י' תוך י' וי' אחרים בתוכם והם ג' לבושים כל אחד כלול מי'.   והנה ג' מדרגות אלו שאמרנו הם ל' שמות שיש אל נוקבא דז"א שהם גוף שלה כמ"ש בע"ה. והנה אלו ג' מדרגות הנ"ל הם מתלבשין בבי"ע, והענין הוא מיעוט הירח. פירוש: כי כאשר נטרדה השכינה וירדה למטה להיות ראש לשועלים (שהם בג' עולמות אלו הנקרא בי"ע), הנה הלבוש הפנימי שהם י"ס הפנימי של נוקבא דז"א דאצילות הם ירדו ונכנסו ונתלבשו תוך י"ס הבריאה, והיו נשמה להם לי"ס דנוקבא-דבריאה. וי"ס אמצעים שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס דנוקבא-דז"א-דיצירה. ולבוש החיצון שהם י"ס אחור שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס-דנוקבא-דעשיה, והיו נשמה להם. ואח"כ יש בחי' רוחין ונפשין כמ"ש בע"ה.

ועתה נבאר ענין נר"ן של הנוקבא דז"א דאצילות. כי הנה י' הויו"ת הם כדאיתא בתקונים:    (א) הוי"ה בקמץ בכתר, (ב) הוי"ה בפתח בחכמה כו'... (י) והוי"ה עשירית, בלי ניקוד, היא בנוקבא-דז"א-דאצילות; והוי"ה הזאת היא נשמה של כל אלו הל'.

כיצד?    הרי ל' הנ"ל הם ג' לבושין שלה והם הנקרא גוף דנוקבא דז"א. והוי"ה שהוא בלתי נקוד-- הנה ה' אחרונה שבה מתלבשת תוך הי"ס הנקרא אחור, ואות ה' זו נקרא נפש דנוקבא. ואות ו' נכנס תוך י"ס אמצעי שלה ונקרא רוח דנוקבא. ואות ה' ראשונה נכנס תוך הי"ס פנימית שלה ואות זו נקרא נשמת הנוקבא; כי כמו שהנר"נ הם ההמתלבשים במוח לב וכבד, כן ג' אותיות הו"ה אלו הם נר"ן שלה ומתלבשין כל א' מהם במלבוש א' כנ"ל. ואות י' הוא בפנים מכולם והיא נקרא נשמה לנשמה של הנוקבא.

ודע כי כל אות ואות מאלו ד' אותיות הוי"ה הנ"ל מתחלק לי' ואלו הם בחי' אותן ד' אותיות הנזכר בזוהר פרשה תצוה ופרשת בראשית בכת"י בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות מאלו הד', והבן זה וזכרהו. ואלו הי' סמכין שיש לכל אות ואות מאלו הד' [הם מתחלקין בי"ס שבכל לבוש ולבוש מאלו הג' לבושים דנוקבא דז"א. ודע כי אלו י' סמכין הנ"ל] הם מתלבשים בי"ס דנוקבא שבכל עולם מג' עולמות בי"ע כנ"ל.

והנה אע"פ שאמרנו כי ג' אותיות הו"ה הם נר"נ, הנה הם רק בבחי' נר"ן אל הנוקבא דז"א עצמה אשר באצילות; אמנם בבחי' בי"ע כבר ביארנו לעיל כי אותן הל' ספי' של נוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשית בחי' נשמה ממש להם, ומכאן ואילך --ר"ל מבחי' נשמה שיש בבי"ע-- משם ואילך אינם בחי' אלהות, רק בסוד "ומשם יפרד והיה לד' ראשים" ונקרא פירוד; ר"ל כי יש ג"כ בחי' רוח בבי"ע וכן בחי' נפש וכן בבחי' המלבושים ג"כ כמ"ש בע"ה.    נמצא כי חלקי הנשמה שיש בבי"ע הן אלהות, אך מבחינת רוח ואילך הוא בחינת עולם הפירוד -- בין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה.

ז' היכלות דבריאה[עריכה]

[ ודע כי אותן הרוחין הנזכר בז' היכלות פרשה פקודי אשר שם בכל היכל והיכל יש חד רוחא הם בחי' הרוחין שיש בבריאה ועוד יש בחי' נפשין ובחי' מלבושים וכן ביצירה ועשיה. אמנם אותן שבפרשה פקודי הם בחי' רוחין של בריאה ועיין פ' משפטים (נ"א בראשית) דכ"ג ע"ב ובדף מ'. ]

ט"ס דזעיר[עריכה]

והנה כל הנ"ל הוא בענין נוקבא דז"א דאבי"ע. והנה כמו שיש כל בחי' אלו בנוקבא דז"א כנ"ל, כן יש כל בחי' אלו בא"א ובאו"א ובז"א, כי הם מתפשטים בד' עולמות אבי"ע על דרך זה שנתבאר בנוקבא. ואמנם לא זכיתי לשמוע רק בחי' זו"ן לבד.

ונבאר עתה ענין בחי' אלו בז"א דאצילות. הנה הנוקבא יש לה ג' לבושין הנקרא גופא דילה, וכל לבוש כולל י"ס כנ"ל; אבל הז"א אין בכל לבוש מאלו ג' לבושים שבו רק ט"ס לבד כי המלכות היא משלים אותו לי"ס, וזכור כלל זה. א"כ נמצא כי אין גופא דז"א רק ג' לבושים וכל אחד כלול מט"ס שהם בין הכל כ"ז מדרגות. ובדרך שביארנו איך שמתחלקין ומתלבשים אותן ל' מדרגות דנוקבא (י"ס פנימית בבחי' נשמה לי"ס דמלכות דבריאה, וי"ס אמצעית בבחינת נשמה לי"ס דנוקבא דיצירה, וי"ס דאחור בבחי' נשמה לי"ס דנוקבא דעשיה) כן עד"ז ט"ס פנימיים דז"א דאצי' מתלבשין בבחי' נשמה לט"ס דז"א דבריאה, וט"ס אמצעיות בבי' נשמה לט"ס דז"א דיצירה, וט"ס דאחור בבחי' נשמה לט"ס דז"א דעשיה.   וכ"ז בבחי' נשמה. ואח"כ יש בחי' רוחין ונפשין ולבושים בז"א דבי"ע; וכבר נת"ל כי הנשמות בלבד הם בחי' אלהות אך מרוח ואילך הם עולם הפירוד. והנה ענין נשמה לנשמה ונר"ן של אלו לבושים הנ"ל שהם גופא דז"א הנה הם אותן הט' הויות אחרות הנ"ל שהזכירו בתקונים: הוי"ה ראשונה בכתר ז"א בניקוד קמץ, הוי"ה ב' בחכמה ז"א בפתח כו'. וזה עניינם:

  • כתר של ז"א --שלו הוי"ה בניקוד קמץ כולו.
    • י' שבה בניקוד קמץ-- הוא נשמה לנשמה תוך הכל;
    • ה' ראשונה בקמץ-- הוא נשמה תוך לבוש הפנימי של כתר;
    • ו' נקוד בקמץ-- הוא רוח תוך הלבוש אמצעי של כתר;
    • ה' אחרונה נקוד בקמץ-- הוא נפש תוך לבוש חיצון של כתר.
  • ועד"ז הוי"ה ב' כולו בפתח, בחכמה דז"א.
  • והוי"ה כולו בצירי בבינה דז"א.
  • ודעת ז"א בחולם צירי קמץ צירי, והוא שם המפורש הנזכר בכ"מ, ומתחלק ג"כ ע"ד הנ"ל;
  • והוי"ה בסגול בחסד;
  • הוי"ה בשבא בגבורה;
  • הוי"ה בחולם בת"ת;
  • הוי"ה בחירק בנצח;
  • הוי"ה בקבוץ בהוד;
  • והוי"ה בשורק בוא"ו ביסוד

כי כבר ביארנו כי המל' משלמת לי"ס.


ועוד נבאר בע"ה בחי' ז"א ובחי' אמא ובחי' אבא וא"א של אבי"ע כי הם ג"כ על דרך הנזכר לעיל ממש בנוקבא, שכל אחד מהם מתלבשת בבי"ע ע"ד הנ"ל ממש.

אורות מקיפין דאהי"ה[עריכה]

גם דע כי לג' בחי' שיש בז"א דאצילות שהם נחלקים לכז' בחי' שהם: פנימי אמצעי אחור כנ"ל -- הנה לכל ט' בחי' שיש בכל אחד משלשתן יש ט' מקיפים (כנודע אצלינו בהקדמה אמיתית שכל בחינת אורות עליונים יש בהם בחי' אור פנימי ואור מקיף). נמצא כי בט' בחי' דאחור דז"א יש ט' בחי' מקיפים; וכן בט' בחי' אמצעית יש ט' מקיפים; וכן בט' בחי' פנימים יש ט' מקיפים. נמצא כי בג' בחי' של או"פ של כתר דז"א יש ג' מקיפים, וכן בכל ספי' מט"ס דז"א.

גם דע כי כמו שביארנו שבבחי' או"פ יש שם הוי"ה אשר מתחלק לבחי' נשמה לנשמה ונר"ן בג' בחינות שבכל ספירה וספירה מי"ס דז"א, כך יש בג' מקיפים שבכל ספירה וספירה מהם, יש שם אהי"ה בכל אחד מנוקד ע"ד הנ"ל. כיצד?    א' מבחוץ על כולם מקיף על כולם והיא נקודה בקמץ בספירה כתר של ז"א, והיא נשמה לנשמה שלה; ואח"כ בתוכם יש ה' קמוצה והיא מקפת לבחי' חיצוניות של כתר דז"א ונקרא נשמה שלה; ואח"כ אות י' קמוצה והיא בחי' רוח למקיף של בחי' אמצעי שלה; ואח"כ ה' אחרונה קמוצה נפש למקיף בבחי' פנימי'.    וכן עד"ז אהי"ה כולו פתח בחכמה דז"א, ואהי"ה בצירי בבינה דז"א, וכן עד"ז כפי הסדר הנזכר בתקונים תיקון ע' בענין עשרה הויות, וכמ"ש בע"ה. והם: קמץ בכתר, פתח בחכמה, צירי בבינה, כו' שורק ביסוד, הוי"ה או אהי"ה בלי ניקוד במלכות.

גם ענין זה הנ"ל במקיפי נוקבא דז"א, כי שם יש ל' לבושים ויש בהם הוי"ה א' בלתי נקוד מתחלקת בסוד נשמה בכל ל' בחי' הנ"ל, וכן בענין המקיפים שלה הם ל'. גם יש שם אהיה בלי ניקוד. א' של אהי"ה בלי נקוד-- הוא נשמה לנשמה מחוץ לכולם; ואות ה'-- נשמה לי' מקיפים חיצוניים; ואות י'-- רוח לי' מקיפים אמצעים; ואות ה' אחרונה-- נפש לי' מקיפים פנימיות.

(והענין הוא כי מקיפים הם היפך הפנימים: כי הפנימים -- מי שהוא יותר עליון הוא פנימי מכולם, ובמקיפים היותר עליון הוא החיצון מכולם. וזכור זה. ובפנימים-- הפנימים הם יותר זכים וגדולים מן אמצעים, ואמצעים זכים מן האחור; ובמקיפים להיפך -- כי היותר חיצון הוא יותר גדול הערך כנודע, כי או"מ גדול מאו"פ אבל מקיף החיצון הוא גדול מהמקיף שבפנים ממנו, והבן זה.

גם מקיפים אלו יש להם נר"ן וגם הם בסוד מקיפים היפך הפנימים. כי שָם-- הנפש בכלים חצונים, ורוח באמצעים, כו'; וכאן הוא להיפך -- כי הנפש הוא במקיף פנימי, ורוח במקיף אמצעי, ונשמה במקיף חיצון, וחיה חוץ מכולם, ויחידה חוץ לכולן. ועד"ז בנוקבא דז"א דאצילות, ושלשתן הם חוץ מג' בחי' של הכלים הנ"ל. וגם יש להם בחי' אור מקיף לזו"נ ביחד כמ"ש (כמו שיתבאר?). ואע"פ שאמרנו ל' כלים ול' מקיפים וי' אורות עצמות פנימים וי' אורות מקיפים כו' אמנם הענין כי בז"א אינו י' רק עם הנוקבא אך ז"א בעצמו יש לו כ"ז כלים וכ"ז מקיפים וט' אורות פנימים וט' אורות מקיפים אך המלכות יש לה ל' כלים כנ"ל אבל בכלים יש הויות ושמות אלקים ויש עוד מיני שמות הרבה כו' ויש שם ק"ך צרופי אלקים):


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל

  1. ^ אולי צ"ל שהוא