עץ חיים/שער לו/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ חיים · שער לו · פרק א· >>

פרק א - מ"ב[עריכה]

מיעוט הירח מאי ניהו? דאמר לה "לכי ומעטי את עצמך", היינו דכולהו מלכיות דידה דהוי בכל הט' ספירות, כולהו הפילו ונחתו לתתא בהדה, מה דליתא הכי בכל ספיראן, דכולהו אית להו חולקייהו בספיראן דלעילא מנייהו, דהא כתר כלול מכולהו וכן חכמה וכן כולם. אבל מל' אתנטלית מכולהו דכולהו הוי ט' בלבד, דכל מה דהוי לעילא מינה בהדייהו נחית לתתא בהדה ואיהי שלימו דכולהו דבר מינה הוי כלהו ט' ספירות דכולא דילה נחית לתתא ומשו"ה הוי אור חוזר‏[1] דלית לה מדילה כלום, ובעית להדרא ולסלקא לעילא, והיינו "דלית לה מגרמא כלום" ולא קאמר דלית "בה", אלא כולא לתתא. ומשו"ה בעינן לסלקה לה לעילא דלהדרו לאתרייהו כולהו מלכיות דידה ואיהו בהדייהו. וזהו סוד "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה".

ענין חטא אדה"ר ומה גרם באבי"ע הקדו' בענין הגדלות והמעטת פרצוף זו"ן ובענין היותם פב"פ או אב"א בכל בחי'. ואמנם מה שגרם בענין כל העולמות ומדרגותן ועלייתן וירידתן כבר נתבאר בדרוש אחר. ונבאר עתה מה שגרם באבי"ע וקליפות, ובזה יתבאר ג"כ מיעוט הירח וענין הגלות המר והנמהר הזה, וגם ענין חרבן בית א' ושני וגלות מצרים וגם כל הבחי' שהיו בעת הבריאה:


פרק א - מ"ק[עריכה]

מ"ק. ענין עיבור זו"ן. דע כי בעת עיבור זו"ן באמא עלאה אז היה ז"א בבחי' ו' קצוות לבד ונקבה בבחינת נקודה א' כלולה מי', שהוא בחינת מלכות שבה בלבד. ואז ע"י העיבור ויניקה ומוחין נתגדל בחינת ז"א עד שנשלם לי' ספירות כנודע. ואמנם גידול המלכות אינה אלא ע"ש אמצעית ז"א עצמו, כי אמא עלאה כאשר גדלה אותו נתנה בו כח עוד גידול להמלכות. ואח"כ יצאה בחי' גידול זה של המלכות לחוץ באמצעית ת"ת ואז נגדלת המלכות גם כן עד תכלית הגידול שבה שהוא עד שתשלם גם היא לי' ספירות שלימות שבה, וא"כ מוכרח הא שכל זמן שעדיין לא נתגדל המלכות שאותן הט' ספירות עליונים שחסרים מנוקבא יהיו כלולין בז"א בט' ספירות שבו כנודע שאין בו רק עד היסוד ונוקבא משלימתו לי', ואז הם י"ט ספירות -- ט' שלו וי' שלה, ונקרא עשירית כיון שהיא עשירית אליו ונשלם הוא בי' ספירות עמה וגם היא יש בה י' ספירות.

ואמנם טרם התגלות בה ט' ספירות העליונות שלה היו כולן נכללין בט' ספירות שלו. נמצא כי בכל ספירה וספירה מן הט' ספירות דז"א יש בה בחי' ספירה א' של נוקבא אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד (שהוא ספירות המלכות שבה). והנה גידול המלכות אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל. ונבאר עתה באורך כללותן אע"פ שיש פרטים הרבה.

הנה תכלית המיעוט אשר בה אינה פחות מנקודה א' כלולה מי' (שהיא נקודה מלכות האחרונה שבה כנ"ל), ותכלית גידול שלה הוא שיהיה בה כל הי' ספירות שלה ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי וישתמשו ב' מלכים בכתר א' שהוא מה שקטרגה הירח כנודע. והענין הוא כי נודע כי מת"ת של אמא נעשה כתר לז"א, וכאשר גם היא תעלה עד שם ויהיה כתרה בת"ת של אמא כמוהו יהיה כתריהן שוין ויהיו שניהן א', כי שניהן יהיו בחינת ת"ת דאמא שהוא ספירה א', ואז לא תצטרך היא לקבל הארתה ע"י ז"א אלא יהיו שניהן מקבלין הארתן מאמא, כל אחד ע"י עצמו, ולא יצטרכו זה לזה, ויהיו זו"ן שוין במציאותן כדמיון אבא ואמא (כנזכר באדרא אבא ואמא כחדא נפקין וכחדא שריין). וזהו תכלית הגידול שלה ואז כל העולמות בתכלית התיקון.

ואמנם בין זה לזה יש בחינות רבות ובין כולם הם ז'‏[2] בחינות, וזה סדרן ממטה למעלה.

  • [א][3] א' תכלית המיעוט הנ"ל שתהיה היא נקודה כלולה מי', והיא בחינת המלכות שבה, ואז אין לה פרצוף ואז היא עומדת למטה מהיסוד שלו.
  • [ב] ב' היותה פרצוף גמור בי' ספירות אלא ששיעור קומתה הוא באחור ז"א מחזה ולמטה, אבל עדיין האורות שלה שיש בה' ראשונות של ז"א כח"ב ח"ג לא האירו בד"ת שבו לכן לא נמשכו בה ולא האירו בה, והבן זה עם הנ"ל.
  • [ג] ג' בהיותה מקבלת אורות שלה מן ה' ראשונות של ז"א ואז נגדלת כמוהו אלא שעדיין כל זה בחי' אורות אחור באחור. והרי הם ג' בחינות בבחינת אחור. והטעם שאין ד' בחינות באחור הוא ג"כ מפני שאין הכתר ניכר כ"א בפנים, ולזה ג' בחינות באחור.


עוד יש ד' בחינות בבחי' פנים בפנים והם אלו:

  • [ד] א' שתהיה היא פרצוף שלם פב"פ אלא ששיעור קומתה הוא מחזה ולמטה דז"א, ועדיין אורות שלה דבחי' פנים שיש בה' ראשונות של ז"א לא נמשכו להאיר בה. והנה בחי' ראשונה שהוא שתהיה ג"כ בחי' נקודה א' כלולה מי' כנגד היסוד פב"פ אין כאן מקום ביאורו. ונתבאר במ"א בפי' תפלת השחר בברכת אבות.
  • [ה] הב' הוא הה' ראשונות של ז"א האירו בה מלמעלה אבל עדיין היא מהחזה ולמטה. ואז הוא יורד בנצח שלו והיא עולה בהוד שלו בבחי' שם בוכ"ו והוא כופף קומתו ומזדווג שם עמה.
  • [ו] הג' שתהיה גדולה כמוהו שיעור קומתו פב"פ ותקבל האורות של ה' ראשונות שם בהיותה היא למעלה עמהם. ואמנם עדיין היא אינה מקבלת אורותיה אלא באמצעית ז"א, והכתר שלו יהיה גדול מכתרה, כי הוא יותר גדול וגבוה למעלה מכתרה. נמצא שהמלכות שבה אין לה בן זוג כנגדה בזכר כי היא למטה מן היסוד שלו. לכן היא צריכה לו שהמלכות שבה היא למטה מכל שיעור קומתו ואז צריכה היא לקבל ע"י, ואז המלכות שלה אין לה בן זוג ונתעלה עד היסוד שבה עצמה ונכללין יחד שם בסוד הכללות כנודע אצלינו, ואז תוכל לקבל מן היסוד של ז"א. ונמצא כי בבחי' זו יש בה פרצוף ט' ספירות שבה עליונות לבד, כי העשירית שבה נכללת ביסוד שבה, ואז ג"כ הכתר שלו גבוה מכתרה.
  • [ז] הד' שתהיה גם היא משמשת בכתר א' כמותו ומקבלת אורותיה מאמא עצמה שלא ע"י ז"א, דמיון או"א, ותהיה שלימה בכל י' ספירות. וזהו תכלית הגידול שלה.


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ פי' שמחזרת לכל ספי' מלכות דידה -- מאמר מוסגר מובא בדפוס קארעץ
  2. ^ כאן הגהתי על סמך המשך המאמר כאן ובפרק הבא. ובדפוסים כתוב ד' בחינות -- ויקיעורך
  3. ^ המספור בסוגריים המרובעים אינם מובאים בדפוס והינם הוספה משלי כדי להקל על הקורא כאשר המחבר מפנה אל בחינות ד'-ז' בפרק הבא -- ויקיעורך