עץ חיים/שער יח/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער יח · פרק ד· >>

פרק ד[עריכה]

ועתה נשאר לנו לבאר ענין אחד והוא: כי נתבאר לעיל כי מן החסד-גבורה ומן התפארת והמלכות ירדו רפ"ח ניצוצין שהם ד' פעמים ע"ב. ועתה צריך לבאר כי בהכרח הוא שגם מן הנה"י ירדו ניצוצין אם כן מה עניינם. ואם ירדו למטה למה לא נכנסו ונכללו גם הם במספר ניצוצין.

ונבאר תחלה מה הם בחינת הניצוצין שירדו מהם הנה נודע כי נצח-הוד הם ב' פלגי דגופא כנ"ל לכן אין הוי"ה גמורה בכל א' מהם רק הוי"ה א' בין שניהם נמצא. כי חצי הוי"ה הוא אור של נצח וחצי הוי"ה הוא אור של הוד ופשוט כי כשהוי"ה נחלקת לב' אינה עולה בשם בפני עצמו רק חצי העליון שהם ב' אותיות י"ה כמ"ש כי יד על כס י"ה כי ב' אותיות ו"ה אינן שם בפני עצמו נמצא כי נצח נקרא י"ה וכן ההוד וכן היסוד י"ה כי היסוד אינה בחינה בפני עצמה רק הארה כלולה מהאורות עליונים כנודע.

ועוד ט"א במה שנבאר כי ב' יסודות דאו"א מתלבשין תוך ז"א וכל א' מהם יש בו ה' חסדים וה' גבורות. וה' חסדים דיסוד דאמא הם מתפשטין בז"א בחסד-גבורה תפארת ונצח-הוד שלו והה' גבורות דיסוד דאמא וכן הה' חסדים וה' גבורות דיסוד דאבא אשר לא נתגלו ולא יצאו הנה כל אלו הם יורדין אל היסוד דז"א. וכבר ידעת כי סיום היסוד דאבא הוא מסתיים ביסוד דז"א עצמו נמצא כי ט"ו חסדים וגבורות יש ביסוד דז"א אשר מספרם י"ה.

עוד ט"א והוא בענין ה' חסדים עצמן המתפשטים בז"א מצד יסוד אמא והוא: כי הלא נתבאר אצלינו כי ג' בחינות יש אל החסדים דז"א: א' הוא למעלה במקום הדעת דז"א, כי שם הוא שורש החסדים. ואחר כך מן הארתן מתפשטין ה' חסדים מן החסד שבו עד הוד שבו. ואחר כך מהארתן של החסדים המתפשטין מתקבץ הארתן ביסוד דז"א ה' חסדים אחרים, אשר לסבה זו נקרא היסוד "כל" כנודע, והרי הם ט"ו חסדים כמנין י"ה. נמצא כי נה"י אינן הויות גמורות רק ג' שמות של י"ה כנ"ל.

והנה כל בחינות המדרגות שנתבאר לעיל בשם יהו"ה כולם גם כן יש בשם י"ה. ודוגמת מה שירד משם מ"ה כך ירד מג' שמות י"ה הנ"ל, כי לא נשארו באצילות רק ב' מדרגות הראשונים לבד, שהם ב' אותיות י"ה, וגם האחוריים שלהם בבחינת אותיות לבד שהם י' י"ה. ואמנם מהמדרגה הג' ולמטה וגם הוא בכלל כולם ירדו בבריאה על דרך מה שירד מהתפארת שהוא שם מ"ה. ואמנם הטעם למה אין בחינת כל הניצוצין האלו נזכר בפני עצמו על דרך שהוזכרו שאר הנצוצין. הענין הוא לפי שכל הנצוצין שירדו מן נה"י מתחברים כולם עם הניצוצין של תפארת, וכבר נתבאר לעיל שכל מה שמתחבר עם מה שלמעלה הימנו אינה עולה בשם בפני עצמו.

והנה בבחינת ניצוצין האחוריים שלהם אינו צורך לתת טעם למה לא נמנו, כי כבר נתבאר - במקום שנמנו הפנים לא נמנין האחוריים, אבל בחינת הפנים צריך לבאר איך הם מתקשרים עם הבחינה של מעלה מהם אשר לסבה זו לא נמנו כנ"ל.

הנה הם ג' פעמים י"ה הם מ"ה, לכן ניצוצותיו מתחברים עם ניצוצות מ"ה כנ"ל. ואע"פ שאין מספרם שוין, כי חשבון של זה מן המילוי וחשבון של זה מן הפשוט - אין בזה חשש כמ"ש בע"ה, אבל אין הכוונה עתה רק למצוא מציאות שיתחברו שניהן יחד אע"פ שלא יהיה חשבונם שוין. וכן מילוי ג' שמות י"ה הנ"ל הוא באלפין, לפי שנה"י אלו הם נה"י של ז"א שהוא בחינת מילוי אלפין. והנה י"ה דמילוי אלפין הם גימטריא כ"ו, ולכן הוא מתחבר עם שם מ"ה במדרגה הג' שלו שגם כן מספרה כ"ו ואע"פ שאין שוין במציאותן.

והענין הוא: כי כבר בארנו שי' אותיות המילוי דשם מ"ה של תפארת עלו עם י' אותיות דס"ג למעלה ונתחברו עמהן. והנה מתיראים אנחנו כי כיון שעלו אלו הי' אותיות למעלה שלא יעלה גם כן עמהן המספר שלהם שהוא גימטריא מ"ה, והוא מדרגה הז' לפי שהמספר נגרר אחר האותיות שהם שרשם ואם יעלו גם הם נמצא שהכלי של התפארת יהיה בתכלית הגרוע ריקן בלתי ניצוצין ולא יוכלו אחר כך להתתקן בעת תיקון שאר הכלים, לכן עולין ניצוצין של נה"י למעלה בתפארת שיתקשרו עם מספר מ"ה מדרגה ז' של התפארת ואז לא יעלה מספר ההוא למעלה בשם ס"ג. ולכן כיון שאין עליית הניצוצין אלו רק לסבה זו, לכן אין חשש וקפידא בדבר ההוא למעלה שיהיה חשבונם שוין ובלאו הכי עולין לסבה הנ"ל.

וא"ת למה בשם של ע"ב אין אנו חוששין אולי יעלה המספר של שם ע"ב שהוא המדרגה הז' עם שרשו שהוא המדרגה הה' של ע"ב שהוא [נ"א שהם] בחינת הי' אותיות [דמילוי ע"ב] ומטעם פחד זה היה ראוי שיעלו ג"כ יו"ד אותיות דמילוי ס"ג למעלה עמהם כדי לקשרם שלא יעלו.

התשובה הוא כי שם בע"ב לא ירדו י' אותיות המילוי כלל בבריאה כי נשארו באצילות והמספר שלהן בלבד ירדו אל הבריאה ולכן אין חשש שיעלו כי אין עולין מעולם לעולם אחר כי אינן יכולין ובפרט כי הרי בעל כרחם ירדו מאצילות לבריאה לפי שלא היה להם כח לעמוד שם ונשברו ואיך עתה יעלו אל האצילות אחר שנשברו ונפלו אבל המספר של מ"ה הוא יכול לעלות אל שרשו שהם י' אותיות דמ"ה אשר עלו ונתקשרו עם י' אותיות דס"ג לפי שכולן בבריאה הם עומדין והם יכולין לעלות.

וצריך לבאר כי מאחר שסבת עליית ניצוצין נה"י עם המ"ה אינן אלא כדי שלא יעלה מספרו עם שרשו אשר עלה עם י' אותיות דס"ג ואם כן היה צריך שימצאו בחינת י' אותיות באלו הנה"י מחמת המילוי כדי שיהיה תמורת אותן הי' אותיות של מ"ה אשר עלו.

אבל הענין הוא כי הרי בב' שמות של י"ה יש במילואם י' אותיות ואלו הם במקום אותן הי' אותיות של המילוי דמ"ה שעלו לשם ס"ג כנ"ל. ואמנם אע"פ שהם ג' שמות י"ה ואם כן יש במלואם ט"ו אותיות, אין קפידא רק אם יהיו אותיותן מועטות ממספר י', אבל אם הן יתרים מי' אין חשש בזה. נמצא כי כל ניצוצין של נה"י כולם עלו ונתחברו עם ניצוצין של מ"ה שבתפארת, לכן אין עולין בחשבון רק הניצוצין של ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם רפ"ח כנ"ל. אלא שהג' בחינות הראשונים דע"ב בחינת הפנים והע"ב הד' הוא בחינת אחוריים, ובין כולם הם רפ"ח ניצוצין אשר אנו מזכירין בכ"מ בחבורינו זה. ועתה תבין ותראה איך נשארו הכלים של נה"י בלתי ניצוצין עצמן ולכן יניקת הקליפות הוא מהם:


ויש להקשות למה אנו מחשבין לעיל ג"פ י"ה וכאן אין אנו מחשבין רק פ"א כ"ו ולא ג"פ.

וי"ל, כי כל זמן שיש איזה בחינה להתחבר עם שלמעלה ממנו אז הוא מתחבר עמו ולכן בשם של י"ה אין להם שום בחינה עם שלמעלה מהם עד שיתחברו שלשתן ואז מתחברים עם שם של מ"ה אבל בשם של כ"ו יש בכל בחינה להתחבר למעלה לכן כל אחד בפני עצמו מתחבר למעלה במספר כ"ו של שם מ"ה.

ויש להקשות, הלא המספר של ס"ג יכול ג"כ לעלות לשרשו שהם י' אותיות דס"ג ולמה אין אנו חוששין שלא יעלו.

וי"ל, בשלמא שם מ"ה כיון שי' אותיות עלו ונתקשרו בשם ס"ג ועתה יעלה המספר של מ"ה גם כן לשם, אם כן ישאר הכלי של מ"ה בלתי אור כלל ויש לחוש. אבל בשם ס"ג אין לחוש אף אם יעלה המספר אל שרשו כיון שהכל הוא בכלי שלו :



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל