עץ חיים/שער יח/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער יח · פרק ב· >>

פרק ב[עריכה]

ונבאר סדר מדרגתן בקצרה זה למעלה מזה

  • ( א ) הנה העיקר והשורש לכל הם אותיות הויה בעצמן ובצורתן
  • ( ב ) מדרגה ב' הוא אחוריים שלהם בחינת עצמותן וצורתן כזה: י' י"ה יה"ו יהו"ה. והם י' אותיות.
  • ( ג ) מדרגה ג' חשבון ומספר ד' אותיות הנקרא 'פנים' שהם בחינת הויה מספרן כ"ו
  • ( ד ) מדרגה ד' הוא חשבון ומספר י' אותיות הנקרא אחוריים שהוא בחינת היות מספרן ע"ב‏[1]
  • ( ה ) מדרגה ה' הוא במילוי של השם ונקרא פנים והם י' אותיות יו"ד ה"י וי"ו ה"י בצורתן עצמן
  • ( ו ) מדרגה ו' אחור של המילוי הנ"ל בבחינת אותיות בצורתן, לא בחשבונם, והם כ"ו אותיות -- יו"ד. יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"י.
  • ( ז ) מדרגה ז' חשבון ומספר י' אותיות המילוי שהוא היות מספרן ע"ב‏[2]
  • ( ח ) מדרגה ח' מספר וחשבון כ"ו אותיות האחוריים של המילוי שהוא קפ"ד[3]
  • ( ט ) מדרגה ט' הוא כ"ח אותיות המילוי דמילוי הנקרא פנים כזה יו"ד וי"ו דל"ת. ה"י יו"ד. וי"ו יו"ד וי"ו. ה"י יו"ד
  • ( י ) מדרגה י' הוא אחוריים של המילוי דמילוי והם קנ"ו אותיות כזה: יו"ד. יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד
  • ( יא ) מדרגה י"א מספר וחשבון כ"ח אותיות מילוי המילוי דפנים‏[4]
  • ( יב ) מדרגה י"ב מספר וחשבון קנ"ו אותיות אחוריים מילוי המילוי‏[5]
  • ועל דרך זה תלך עד אלף אלפים מדרגות לאין קץ על דרך הנ"ל וכיוצא.

והנה זהו שבארנו הוא בהויות דע"ב. וכיוצא בזה בהויות דס"ג, ובהויות דמ"ה, ובהויות דב"ן. וכן בכל השמות וכינוים שבעולם.

והנה כל מדרגה הקודמת לחברתה הוא מעולה ממנה ואורה גדול מאור המדרגה אשר תחתיה, ואם כן כשירדו הניצוצין, בודאי שהיותר תחתון הם נשארו בכלים כנ"ל. ודע כי לא כל הבחינות שוין.

כי הנה שם ע"ב גדול במעלה מכולם, ותחתיו במדרגה שם ס"ג, ותחתיו במדרגה שם מ"ה, ותחתיו במדרגה שם ב"ן. ופשוט הוא כי כל הוי"ה מאלו הד' יורדין מהם בחינת נצוצין להחיות הכלים. וניצוצי הויות דע"ב ירדו בכלים דע"ב, וניצוצי דס"ג ירדו בכלים דס"ג כו'. והוא כי אין כח בניצוצי דהוי"ה זו להחיות כלים דהוי"ה אחרת, לכן לא ירדו כל הניצוצין משם ב"ן הגרוע מכולם להחיות הכלים. אמנם מכל הוי"ה והוי"ה ירדו ממנו ניצוצין להחיות הכלים שלה, אלא שמה שירד מהוי"ה דע"ב היו הניצוצין הגרועים מכולם אשר בשם ע"ב, וכן הניצוצין שירדו משם ס"ג הם הגרועות מכולם אשר בשם ס"ג להחיות הכלים שלה, וכיוצא בזה בכלים האחרים.

גם צריך שתדע, כי מספר ניצוצין שירדו מכל הוי"ה מאלו ד' אינם שוין לפי ששם ע"ב עליון שבכולם לא היתה בו כ"כ שבירה גדולה כמו בס"ג וכיוצא בזה בשאר. ובודאי כי משם ב"ן ירדו יותר ניצוצין מכל השאר וממ"ה פחות מב"ן ומס"ג פחות ממ"ה ומע"ב פחות מס"ג.

וטרם שנבאר מספר כל אחד ואחד צריך שנקדים הקדמה אחת והוא זה:

דע כי כאשר יצאו הי' נקודים מנקבי עינים דא"ק כנודע הנה בצאתן הניחו רושם שלהם בעולם אצילות והוא מנקודת הכתר שלהם נעשה ממנה אחר כך כששנתקן עולם האצילות בחינת פרצוף אריך אנפין ומנקודת חכמה ובינה נעשה ב' פרצופים או"א ומן חסד עד היסוד שבהם הם ו"ס נעשו פרצוף ז"א ומן י' נעשה פרצוף נוקבא דז"א. ואמנם כאשר היה אחר כך זמן התיקון אשר אז הלבישו זה לזה כנ"ל באורך, ולא הונחו במקומם הראשון ממש אמנם היה באופן אחר. והוא כי הנה נודע כי אריך אנפין מתפשט עד סיום אצילות ממש. ומהראוי היה שאו"א יהיו למעלה במקום חכמה ובינה דאריך אנפין, כי הרי הם חכמה ובינה, אבל לא כך היה, אלא שהלבישו את חסד וגבורה דאריך אנפין. וכן מהראוי היה שז"א אשר בחינתו ו' קצוות מחסד עד יסוד ילביש ו' קצוות דאריך אנפין, ולא כך היה, אלא שאינו מלביש רק מחצי תפארת דאריך אנפין ולמטה כנ"ל. ואמנם נוקבא דז"א נשארה במקומה הראשון והוא שהיא מלבשת את המלכות דאריך אנפין.

כלל העולה מכל זה, כי שם ע"ב אשר מקומו בחכמה ושם ס"ג אשר מקומו בבינה ירדו למטה ולא הלבישו אלא את חסד וגבורה דאריך אנפין. ונמצא כי שם ע"ב בחסד, ולכן חסד גימטריא ע"ב. ושם ס"ג בגבורה. ושם מ"ה בחצי תפארת ונה"י בלבד, עם היותו כולל ו' קצוות גמורים, הרי איך הז"א שהוא בחינת ו' קצוות דאצילות שהם בחינת שם מ"ה הוא שם בחצי תפארת דאריך אנפין (מכל מקום די לו לסבת גודל אצילות, שכל בחינת שם מ"ה הושם בחצי תפארת דאריך אנפין ומנה"י בלבד, ושם ב"ן הוא במלכות לבדה).

והנה נתבאר איך כל הד' הויות: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כולם הם בז"ת דאריך אנפין לבד, והרי נתבאר הקדמה א' הנ"ל.

ועתה נבאר הסדר שלהם: הנה מהוי"ה דע"ב אשר בחסד האורות שלו שעלו למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' מדרגות הראשונות, ושאר המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל, שהוא חשבון ומספר י' אותיות המילוי, שהם גימטריא ע"ב. ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין. ופשוט הוא שכל המדרגות שלמטה ממנו נכללין בה ואינם נחשבים בה כדבר בפ"ע, ולכן אינה עולה במספר, ולכן אינו נחשב רק מדרגה זו בחינת מספר י' אותיות המילוי, שהוא גימטריא ע"ב, וכל שאר הניצוצין שלמטה מהם נכללין באלו ע"ב. וכבר נת"ל במקומות רבים כי מציאת מספר רפ"ח ניצוצין הם ד' בחינות ע"ב שירדו מאלו הד' הויות וכולם יחד הם רפ"ח ניצוצים.

והנה נתבאר ע"ב ניצוצין שירדו מכלל הרפ"ח ניצוצים והם מהוי"ה ראשונה דע"ב. ומשם ס"ג שהוא יותר תחתון משל ע"ב לא עלו האורות שלו באצילות רק ד' מדרגות הראשונים בלבד נמצא כי ירדו בבריאה ב' מדרגות אחרות יותר עליונים שהם י' אותיות דמילוי הס"ג ובחינת האחור שלהם שהם מדרגה ה' וז' וכאשר נמנה בחינת המדרגה הה' שהם י' אותיות דמילוי ס"ג בבחינת אותיות עצמן ונמנה גם מספרם שהוא ס"ג הרי ע"ג ניצוצין שירדו משם ס"ג ומשם מ"ה שהוא התפארת ירדו ב' מדרגות עליונים יותר לפי שהוא גרוע במעלה מן ס"ג ולא עלו באצילות רק ב' מדרגות ראשונים לבד וכל השאר ירדו בבריאה נמצא כי הניצוצין שלהם הם ע"א ניצוצין כ"ו ומ"ה.

ופירוש, כי מספר ד' אותיות הפשוטים הם מספר כ"ו ומספר י' אותיות מילוי הם מ"ה והנה כ"ו ומ"ה הם ע"א ניצוצין הרי הם ג' פעמים ע"ב ומשם ב"ן ירדו כל המדרגות חוץ מן העליונה והראשונה לפי שלהיות בחינת ב"ן מלכות והיא תחתונה מכולם היה בה שבירה יותר מכום שלמעלה ממנה ולא עלו ממנה רק ד' אותיות פשוטים בבחינת אותיות עצמן וכל השאר ירדו לבריאה. וזהו סוד שאנו אומרים בכ"מ כי המלכות נשארה באצילות בבחינת נקודה אחת בלבד וכל השאר נתמעט ממנה וירדו אל הבריאה והבן זה.

כי הנה נקודה ההיא היא בחינת מדרגה ראשונה שבכולם בלבד, ואמנם מספר הע"ב ניצוצין שירדו ממנה הם בחינת המספר והחשבון של י' אותיות דאחור דב"ן, ולא הפנים דשם עצמו שהוא מדרגה אחת, רק אחוריים שהם גימטריא ע"ב, הרי ד' פעמים ע"ב שירדו מן ד' הויות ומספר כולם הם רפ"ח ניצוצין. אלא שיש ביניהן הפרש, כי אין בחינתם שוין, לפי שהע"ב ניצוצין שירדו משם ע"ב דיודי"ן הוא הע"ב דחשבון ומספר י' אותיות המילוי הזה, שזו היא מדרגה הז'. ומשם ס"ג - הע"ב שלו הוא י' אותיות וס"ג שהם ע"ג, והם המדרגה הה' וז'. ומשם מ"ה - הע"ב שלו הוא מ"ה וכ"ו, שהם גימטריא ע"א, שהם המדרגה ג' וז'. ומשם ב"ן עצמו - הע"ב שלו הם מדרגה הד':


ונראה לעניות דעתי חיים, כי כל אלו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כולם הם בשם ב"ן הנ"ל שהוא כולל י' נקודות והוא מתחלק לד' הויות אלו כמבואר אצלינו (כי כל הד' הויות כל א' מהד' כוללת כל הד' כן נראה לעניות דעתי):


  1. ^ דהיינו עשר אותיות כזה: י, יה, יהו, יהוה - ויקיעורך
  2. ^ דהיינו: י, יה, יהו, יהוה - ויקיעורך
  3. ^ דהיינו כזה:יו"ד, יו"ד ה"י, יו"ד ה"י וי"ו, יו"ד ה"י וי"ו ה"י - ויקיעורך
  4. ^ דהיינו יו"ד וי"ו דל"ת. ה"י יו"ד. וי"ו יו"ד וי"ו. ה"י יו"ד -- ויקיעורך
  5. ^ דהיינו יו"ד. יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד -- ויקיעורך


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל