עץ חיים/שער ט/פרק ח
פרק ח
[עריכה]ודע כי באצילות המלכים לא יצאו בזו"ן רק הז' מלכיות שבב' בחינות החיצונה והתיכונה והם המלכות דנה"י חג"ת ולכן נקרא המלכים נקודות כי נקודה היא מלכות כנ"ל, (ולכן) ולא די בזה אלא שאפילו אלו לא היו מלובשים זה תוך זה ומקושרים יחד גם לא היו נחלקים לקוין כל הרחמים לקו ימין וכל הגבורות לקו שמאל והמכריעים לקו אמצעי, אמנם היו כל א' וא' נחלקין בפ"ע לכן מתו, אך עתה שנתלבשו זה בתוך זה וכן היה ע"ד קוין לכן נתקיימו ושים מעייני דעתך בזה.
ודע שהמלכים יצאו תחלה בחי' העגולים שבהם לבדם שהיא בחי' ז' מלכיות שבהם, ולכן נקרא מלכים שהם בחי' ב"ן של מלכות והם בחי' נפש לבד ויצאו הו' נקודות שבז"א (נ"א שבזו"ן) שהם הז' מלכיות שיש בזו"ן כי השש מלכות הם בז"א והז' הם מלכות שבמלכות ולכן לא נתקיימו.
ואח"כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד כנודע באד"ר והוא גבוה מהז' מלכים שכולם בחי' מלכות שיש בזו"ן ולכן יצאו המלכות בסוד העגולים בסוד נקבה תסובב גבר ואח"כ יצא הדר שהוא בחי' יסוד שבכל א' מז"ת והיה כלול מהו"ק כולם שהם חג"ת נה"י שבהם והרי הם עתה ז' מלכים ראשונים שמתו וז' שניים דהדר וכולם כלולים בו שהוא התחתון שבהם והם סוד ב' שבתות ז' וז' והבן ככתוב אצלינו וזהו הדר הכולל ו"ק נקרא שם מ"ה והוא רוח והוא יושר והוא זכר ונקבה שגם בחי' חג"ת נה"י שבמלכות יצאה עמו עתה כי המלכות שבמלכות היא שיצאת תחלה והיתה מלך האחרון שמת ונמצא שבחי' ז' מלכיות שיש בו"ק דז"א ובספי' מלכות דנוקבא דז"א אלו הם הז' מלכים שיצאו תחלה ומתו ואח"כ יצאו בחי' חג"ת נה"י שבז"א נקרא הדר ויצאו בחינת חג"ת דנה"י דנוקבא ונקרא מהיטבאל אשתו ואלו יצאו בתיקון אדם כנזכר באדרא דקל"ה ע"ב והבן זה מאוד. וב' בחי' אלו הם ביושר דרך קוין ולכן נקרא אדם כנודע ושניהם נקרא שם מ"ה הכללי ועכ"ז נחלקין לב' שגם בשם מ"ה יש בחי' ב"ן כנודע ומ"ה הם ו"ק דז"א וב"ן הם ו"ק נוקבא ואמנם שבעה מלכיות דזו"נ שהם בחי' ז' מלכים קדמאין הם מ"ה וב"ן דב"ן הכללי שגם בשם ב"ן יש מ"ה וב' בחי' אלו נקרא ב"ן ונעשה מהם עגולים. כלל העולה ששם ב"ן הכללי הוא הנפש והוא ז' מלכיות שיש בזו"ן ואלו יצאו בבחי' עגולים והם מ"ה וב"ן שבשם ב"ן הכללי, ואח"כ יצאו הדר ומהיטבא"ל והם מ"ה וב"ן שבשם מ"ה הכללי והם ו"ק זו"ן ואלו נעשה פרצוף אדם ביושר ובסיבתם נתקיימו גם העגולים כי הם בחי' רוח המקיים הנפש. והנה בעת העיבור שהוא התיקון אז אותן המלכים נתבררו ונתקנו בסוד העיבור תוך העגולים דאו"א והבן זה ואח"כ נעשו עגולים ג"כ ולא נשברו פעם ב' וגם בחי' הדר מהיטבאל היו בחי' ו"ק ונכנסו בעיבור בתוך או"א ביושר (שלהם) ויצאו זו"ן דיושר בבחי' ו"ק לבד שהוא ענין הרוח לבד לקיום הנפש שהם העגולים ואח"כ בהגדלת ז"א נגדלו גם ג"ר ז"א וג"ר דנוק', שהם בחי' יחידה חיה נשמה ואז נשלמה בכל הפרטיה. ובזה תבין למה הז"א אין בו רק ט' ספי' שהמלכות שבו הוא בחי' עגולים ויושר אין בו רק ט' ספירות וכן בנוקבא:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |