עץ חיים/שער ט/פרק ז
פרק ז[עריכה]
ביאור המלכים וענין מ"ה וב"ן החדש והישן וענין הרפ"ח ניצוצין וש"ך ניצוצין. דע כי אין לך ספי' וספי' אפי' בי"ס הפרטיות שבכל פרצוף ופרצוף שאין בו בחי' זכר ונקבה והם ב"ן דנקודו' ומ"ה החדש ואמנם אין ענין ב"ן הזה והנקבה זו בחי' מלכות העשירית שיש בכל ספי' וספי' שהיא בחי' עשירית שבכל ספי' וספי' אלא שיש בכל ספירה י' בחי' וכולם דמ"ה וי' בחי' וכולם דב"ן והט' ראשונות דמ"ה וב"ן הם נקרא ט' בחי' הראשונות של ספירה ההוא והבחי' עשירית שהוא מלכות שבאותו ספירה עצמה היא כלולה ממ"ה וב"ן. כלל הדברים בקיצור נמרץ כי אין לך שום ניצוץ קטן בכל האצילות שאין בו מ"ה וב"ן נמצא שהזכרים שבאצילות שהם כתר חכמה ת"ת יש להם בחי' מ"ה וב"ן והנקבות שבאצילות שהם בינה ומלכות יש בהם מ"ה וב"ן ועד"ז בכל הי"ס שבכל פרצוף ועד"ז כל הה' פרצופים שבהם כלולים ממ"ה וב"ן ובעת אצילות עולם הנקודים יצאו כל הה' פרצופים כל אחד כלול מי"ס וכולם משם ב"ן. ונודע כי שם ב"ן הכולל כל האצילות הוא מלכות דא"ק ושם מ"ה החדש הכולל כל האצילות הוא ז"א דא"ק וע"כ כל הנקודות נקראו מלכים כי כולם בחי' ב"ן שהיא מלכות הכוללת אבל אה"נ שיש בשם מ"ה הכולל בחינת מלכות בפרטות ובחי' בינה פרטיות אע"פ שהם נקבות ומ"ה הוא זכר וכן יש בשם ב"ן אע"פ שהיא נקבה יש בו כתר וחכמה וז"א זכרים על דרך הנ"ל שמ"ה וב"ן כוללים כל האצילות בכל פרטיו. והנה כאשר יצאו כל האצילות מבחי' ב"ן לבד והיה כולל עתיק וא"א ואו"א וזו"ן ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות ואח"כ יצאו אורות דב"ן כל פרטי אצילות ויצא תחלה כתר דעתיק דאצילות שבו נכללין כל האורות ונתקיים ואח"כ יצאה חכמה דעתיק בכלי שלו ובו היו כלולים כל שאר האורות ונתקיים ואח"כ יצאה בינה דעתיק ובו כלולין כל שאר האורות ונתקיים ואח"כ יצאו ז"ת דעתיק (נ"א דדעת) הדעת למטה כ"א כלול בכלי שלו ובו כלולים כל שאר האורות והיה נשבר וירד פנימיות הכלי לבריאה וחיצוניות הכלי ירד ביצירה וחיצוניות של חיצוניות בעשייה ואח"כ האור ההוא נשאר בלי כלי ושאר האורו' ירדו בכלי הב' של הז"ת וגם הוא נשבר ע"ד הנ"ל (נ"א נשאר ע"ד הנ"ל) והאור שלו נשאר בלי לבוש ושאר האורות ירדו לכלי שלמט' ממנו וכעד"ז עד שנגמרו ז"ת שלו ואח"כ נכנס הכתר דאריך אנפין בכלי שלו ובו כלולין שאר האורו' ע"ד הנז' בעתיק ואח"כ נכנס הכתר דאבא בכלי שלו ובו כלולים שאר האורות ונתקיים וירדו שאר האורו' בכלי החכמה שלו ונתקיים ושאר האורות ירדו בכלי בינה דאבא ונתקיים אח"כ ירדו האורות של ז"ת בכלי אחד שלהם ונשברו וירדו בבי"ע ושאר האורו' נכנסו לכלי ב' דז"ת ונשברו וירדו לבי"ע וכו' ע"ד הנ"ל עד תום כל הז'. ודע כי למעלה בעתיק וא"א לא הרשינו לדבר אבל נדבר כאן מאבא ולמטה ונאמר כי אחר שירדו כל הז"ת שבו פנים ואחור בבי"ע גם האחוריים לבד דחו"ב שבו ולא הפנים ירדו באצילות עצמו בסופו אבל לא בבריאה ולכן אין בהם מיתה רק ירידה ואז ירדו גם נה"י דאחור דכתר אבא המתלבשים בחו"ב דאבא ירדו באצילות גם הם ואין בהם מיתה ועד"ז היה בי"ס דאמא ככל הנזכר באבא ממש אח"כ בז"א לא יצאו הג"ר שבו אלא נשארו כלולים תוך אמא ויצאו ז"ת מדעת ולמטה בלבד וכולם יצאו מן בינה דז"א הכלולה תוך אמר עלאה כנ"ל שלא יצאה ואז כל הז' מתו פנים ואחור וירדו בבי"ע ואח"כ יצאה הנוקבא דז"א המלכות עשירית לבד שבה ונשברה ומתה ואח"כ יצאה שם מ"ה ונתחבר עם ב"ן בכל ספי' וספי' כנ"ל בכל הפרטים נמצא כי יש באבא ויש"ס מ"ה וב"ן בכל אחד מהם וכן באמא ותבונה וכן בזו"נ רחל עלאה (שהיא לאה) ויעקב ונוקבא רחל תתאה מהחזה ולמטה יש מ"ה וב"ן בכ"א מהד' פרצופים אמנם בא"א לא היה כן יען אין לו נוקבא נפרדת לכן כל צד ימין היה מ"ה לבד וכל צד שמאל היה ב"ן. או אפשר שצד ימין כלול מ"ה וב"ן ושניהם זכרים וצד שמאל מ"ה וב"ן ושניהם נוקבא וצ"ע וכעד"ז בעתיק דו"נ בבחי' פנים ואחור כנודע במקומו ונמצא כי כל הז"ת שבכל פרצוף ופרצוף דה' פרצופים שבשם ב"ן הם ז' מלכים באופן שהם ה"פ ז' מלכים וכל בחי' מאלו יש פנים ואחור בכלים וכן באור והכל מבחי' ב"ן וכל מלך מאלו כלול מי"ס ונכללות בד' בחי' שהם הוי"ה של הספי' ההוא שהם חבת"ם שבאותו הספי' וכ"א מאלו הד' פרטיות כלול י' בחי' וכל בחי' נקרא שם אלהים א' פנים ואחור כי כ"א מאלו הז' מלכים הוא ספי' א' כלולה מד' ספי' ראשונות (נ"א ראשיות ר"ל חבת"ם) כנ"ל וכ"א מהם כלול מי' כנ"ל הרי יש בו מ' שמות אלהים בכל מלך ומלך מן הז' וז' פעמים מ' גימטריא מנצפ"ך כי שרשם ה"ג שהם ה' אותיות אלקים שהוא שורש לכל אלו הפ"ר אלקים נמצא כי פ"ר אלקים יש בז' מלכים דנוקבא ופ"ר אלקים בז"מ דז"א ופ"ר בז' דאמא ופ"ר בז' דאבא ופ"ר בז' דעתיק וה' אותיות אלהים השורש אל כל הז"מ דנוקבא או דז"א כו' הרי נעשה פר"ה כו' ואם תחבר ם אלקים שבמלך הח' הנק' הדר הרי זה שכ"ה ניצוצי הדין אבל הרפ"ה הם דב"ן והמ' הם מהדר מ"ה החדש:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |