עץ חיים/שער הכללים/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
<< · עץ חיים · שער הכללים · ב· >>

<< · עץ חיים · שער הכללים · ב · >>

פרק ב - סדר התיקון[עריכה]

והנה לפי שראה המאציל העליון כי אלו הכלים נשברו לסבת היות האור הגדול ולא יכלו לסובלו -- לכן עלה ברצונו לתקן כל העולמות באופן שיוכלו לסבול האור הזה, וזהו ע"י התפשטות האור ובהתרחקותם מן המאציל העליון, אשר האורות יבואו יותר מכוסים, ובזה יהיה קיום להעולמות וכח לסבול האור.

ולכן מנקודת כתר נעשה התפשטות של פרצוף אחד שלם מי' ספירות שהיו כלולים בו מתחלה כנ"ל ועתה הוציאם אל הפועל ואז נק' אריך אנפין. וכן מנקודה של חכמה נעשה פרצוף אחד שלם מי' ספירות ואז נקרא אבא. וכן מבינה נעשה פרצוף א' שלם מי' ספירות ונקרא אמא. ומן הו' נקודות הנשברים עשה מכולם פרצוף שלם מי' ספירות ונקרא ז"א. ומנקודה עשירית נעשה פרצוף שלם כלול מי' ספירות ונקרא בת, והוא פרצוף חמישי. ואלו הה' פרצופים נרמזין בד' אותיות יהו"ה. קוץ של יו"ד באריך אנפין, י' עצמה באבא, ה' ראשונה באמא, ו' בז"א, ה' תתאה בבת הנקראת נוקבא דזעיר אנפין.

וא"ת למה המאציל העליון לא עשה מתחלה ה' פרצופין אלו, ולא יעשה אותם נקודות שיהיו נשברים? והלא גלוי וידוע לפניו כי בהיותן נקודות לא יוכלו לסבול האור? התשובה כי כוונת המאציל העליון היתה כדי שיהיה בחירה ורצון ביד האדם באשר שתהיה טו"ר בעולם, מפני ששורש הרע בא ממאנין תבירין והטוב בא מהאור הגדול, ואם לא היה כן לא היה רק טוב בעולם ואז לא היה שכר ועונש. אך עתה שיש טוב ורע, יש שכר ועונש, שכר לצדיקים ועונש לרשעים. שכר לצדיקים, שע"י מעשיו הטובים הניצוצין הקדושים שירדו הם מעלין אותם מתוך הקליפות. ועונש לרשעים, שהוריד ע"י מעשיו הרעים מאור הגדול אל הקליפה, והקליפה בעצמה היא רצועה של מלקות ליסר הרשע. ועוד טעם אחר, כי להיות עתה קודם התיקון נקודת המלכות במקום ראש אריך אנפין שלאחר התיקון, לכן יש כח ע"י תפלתינו ומעשינו הטובים להעלותה למקומה שהיתה שם בתחלה.


ונחזור לפרש סדר התיקון של הה' פרצופין. והוא, כי בריחוק האור תיקן באריך אנפין תלת רישין. ראשון נקרא "רישא דלא אתיידע". השני נקרא "אין". השלישי "מוחא סתימאה". ושלשתן נגד כח"ב שבשאר הפרצופי', כן ג"כ כאן ג' רישין נגד כח"ב. [ס"א ורדל"א נק' עתיק] ונק' עתיק סתם. והז' אחרים מחסד עד מלכות נק' עתיק יומין.

ואלו הם הנשמה ופנימיות של אבא ואמא, ובהתפשטותם באריך אנפין הם מתקנים בתחלה בגלגלתא ז' תיקונים, וסימנם ג"ט קר"ע פ"ח.

  • גלגלתא
  • טלא דבדולחא
  • קרומא דאוירא
  • רעוא דרעוין
  • עמר נקי
  • פקיחא דלא נאים
  • חוטמא.

וכ"ז בסוד אריך אנפין עם י"ג תיקוני דיקנא שנתפשטו, כנזכא באדרא זוטא. ואלו הז' תיקונים נתפשטו עד מקום אשר היו נקודות המאנין תבירין מתחלה. ואחר שנעשה פרצוף שלם דאריך אנפין נעשו ב' פרצופין דאבא ואמא. וזהו כוונת אדרא זוטא כחדא נפקין וכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין . והכוונה שהחכמה ובינה לא נאצלו כמו זו"ן (אשר נוק' יוצאת מבין חדוי ודרועוי מאחוריו). אך אבא ואמא כחדא נפקין הוא, שבעֵת הלידה יצאו שניהן יחדיו, ולא קדם א' לחבירו. וכחדא שריין הוא, כי זו"ן אחור באחור, אבל אבא ואמא כחדא שריין, פנים בפנים. ומ"ש ולא מתפרשין לעלמין -- כי זו"ן אין זיווגם תדיר, כמ"ש בזוהר פ' ויקרא על הפסוק אכלו רעים שתו ושכרו דודים, אכלו רעים דא אינון אבא ואמא, שתו ושכרו דודים דא אינון זו"ן.

וצריך שתדע כי מזרוע ימין דאריך אנפין, מן ג' פרקין שבו עם חלק הגוף עד החזה של אריך אנפין נעשה פרצוף שלם של אבא. ומזרוע שמאלי גבורה עם חלק הגוף עד החזה נעשה פרצוף שלם אמא בזה האופן:

  • כי מן פרק ראשון דזרוע ימין, דהיינו חלק היד והאצבעות, נעשה חב"ד דאבא. ומה שאנו קוראין אל היד "פרק עליון", אע"פ שנראה תחתון, הטעם הוא בסוד עליות הידים אל הראש כשמגביהין אותם, וזהו סוד נשיאת כפים, בסוד "וישא אהרן את ידיו כו'".
  • ומפרק אמצעי של זרוע ימין נעשה חג"ת דאבא, דהיינו עד הקיבורת.
  • ומפרק תחתון הנקרא כתף נעשה נה"י דאבא.

וכן על דרך זה נעשה מתלת פרקי זרוע של שמאל כל פרצוף אמא. נמצא כי מן ב' זרועות דאריך אנפין עד חצי ת"ת שלו היה נשמה וחיות ופנימי אל אבא ואמא, ומן גרון של אריך אנפין נעשו ב' כתרים, אחד לאבא ואחד לאמא. וזהו סוד "קנה חכמה קנה בינה" (משלי ד, ז), כי מן גרון שהוא צורת קנה נעשה משם כתר לאבא ואמא.

והנה נשאר חצי ת"ת התחתון של אריך אנפין ונה"י שלו מגולים בלתי התלבשות. וזהו שאמרו כי מים תחתונים בוכים, פי' שג' ספי' אלו התחתונים (שהם נה"י) היו מגולין, והיה אור שלהן גדול להיות שהם מגולות יותר מהאור של זרועות לפי שהם מכוסים תוך אבא ואמא. וזהו סוד "ב'רוך כ'בוד י'הו"ה מ'מקומו", ר"ת בכי"ם.

וזהו שהיו בוכים להיותן מגולין יותר מאור של זרועות, כי הכלים הראשונים נתבטלו ונשברו מלהכנס האור בהם, ולתקן זה הוצרך המאציל לעשות שיכללו השוקיים דאריך אנפין בזרועותיו, נה"י שלו בתוך חג"ת שלו, תלת גו תלת. וגם חצי ת"ת התחתון המגולה נכלל בתוך חצי העליון. ונצח נכלל בחסד, והוד בגבורה, ויסוד וחצי הת"ת התחתון בחצי ת"ת העליון.

וכשעלו ליכנס נה"י בזרועות שהם חג"ת -- הנה גם האורות של מאנין תבירין עלו עמהם. אבל דע כי לא עלה כל האור לגמרי אבל נשארו קצת ניצוצי הקדושה תוך הכלים הנשברים להיות חיות לקליפה. ונמצאו שעלו אורות של הכלים הנשברים למעלה בחג"ת דאריך אנפין ואז מהם נעשה מציאות זו"ן בחיבור אבא ואמא, והיתה אמא מעוברת מהם ג' כלילן בג' כמ"ש בזוהר ח"ב ד"ג ‏[1].

וצריך שתדע כי כשנכללו נה"י דאריך אנפין בחג"ת דאריך אנפין -- הנה היסוד דאריך אנפין אחר שנכלל בחצי ת"ת הנה הוא שם מוציא הבל תוך הת"ת, ואותו הבל נחלק לב' צדדים; אותו של צד ימין נעשו מוחין לאבא, ואותו שבצד שמאל נעשו מוחין לאמא. ועי"ז שיש להם מוחין נעשה התעוררות זווג לאבא ואמא. וזה הזווג הוא בלי מ"ן רק בתורת חסד כמ"ש "אמרתי עולם חסד יבנה", שזהו סוד מ"ש בזוהר דף צ"ב ‏[2] כד סליק ברעותא וכו' .

ואבא ואמא כשמזדווגים יש ג"כ בחי' נשיקין -- בתחלה נושק אבא לאמא ואח"כ אמא לאבא. ואבא ממשיך הבל מאמא בעת הנשיקה כנודע בחוש הראות. וכן בנשיקת אמא לאבא מושכת ממנו הבל. הרי יש לאבא ב' נשיקים וב' הבלים, כי בכל נשיקה יש בה שתיים, כללות אבא ואמא, והנה כל נשיקה נחלק לב'. וכן ההבל נחלק לב' בערך מה שנתן ומה שקיבל. וכן ג"כ באמא. לכל אחד ואחד ב' נשיקים וב' הבלים על דרך זה.

והנה באבא יש תוספות הדיבור, והוא שצריך לפייס בדבורו את אשתו בעת הזווג, אך אמא אין לה דיבור, כי התובעת בפה יוצאה שלא בכתובה. וכנגד ה' בחינות אלו -- ב' נשיקים, ב' הבלים, ודבור אחד -- הם ה' מוצאות הפה. וזה הטעם שמצינו נשמה לנשמה [הבאה מנשיקין], ודבקות רוחא ברוחא הבאים מן ההבלים, אך בנפש לא מצינו נפש בנפש. לפי שהנשיקים והבלים שהם כפולים -- יש בעבורם נשמה לנשמה (הבאים מנשיקה), וג"כ יש רוחא ברוחא (הבאים מן ההבלים), אך הנפש היא באה מן הדבור, והדיבור אינו כפול -- לכן ג"כ הנפש אינה רק נפש א' מן הדיבור דאבא.

גם צריך שתדע כי הנשיקות הוציאו בחי' הכלים, חסדים וגבורות, דז"א; חסד מאבא, וגבורה מאמא. ונצח מהבל דאבא, והוד מהבל דאמא. ות"ת דז"א נעשה מאותן נשיקים שנכללו, אבא באמא ואמא באבא, ומכללות כפל זה נעשה ת"ת דז"א, כי גם הוא כלול וכפול מחו"ג ומכריע ביניהן. ויסוד דז"א נתהוה מהבל הכולל והכפול מד' הבלים, דאבא באמא ואמא באבא. ומלכות דז"א נתהוה מדבור אבא. וזהו סוד "ה' בחכמה יסד ארץ", כי ע"י דבור החכמה נתהוה המלכות הנקרא "ארץ". והרי נתבאר ענין ו' קצוות דז"א לבד מהיכן שרשם והוויותם.



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


  1. ^ ב(ח"ב ג, א) לא מצאתי - ויקיעורך
  2. ^ ב(ח"א צב, א) לא מצאתי - ויקיעורך