על כן יאמר: כך היה משל הדיוט, כשהיו רוצים להלל איש גיבור היו אומרים דרך גוזמא שהוא כנמרד. (י) ותהי ראשית ממלכתו וגו׳: נראה שהוא בנה את הערים האלה, כמו שאמר אחר כך שבנה את נינוה וכו׳: ארך: תרגום ירושלמי והיירונימוס ומר אפרֵים סורי אומרים שהיא Edessa בארם נהרים, וראז׳ וגעז׳ נוטים לדעת Salmasius ובושארט האומרים שהיא Areca בארץ בבל, ומהעיר הזאת אומרים שהם הנזכרים בעזרא (ד׳ ט׳) בשם אַרְכְוָיֵא. אכד: ראז׳ וגעז׳ נוטים לדברי קלעריקוס שהיא עיר Sacada שהזכיר תלמי (Ptolemaeus) ואמר שהיא מעט למטה מנינוה, קודם שישפך נהר ליקוס לתוך חדקל. כלנה: לדעת Quatremère היא עיר Kolwan הרחוקה חמשה ימים מבבל. שנער: הארץ שסביבות בבל, ולא נדע עד היכן נמשכה. (יא) מן הארץ ההוא יצא אשור: הנכון כדברי רמב״ן, ולפניו התרגום המיוחס ליונתן, ואחריו בושארט, קלעריקוס ורמב״ן[1] ומהרש״ד ר' שלמה דובנא, כי נמרד יצא משם והלך לאשור. וארץ אשור היתה נקראת בפרט מדינת Adyabene (Plinius, 5. 12.) אשר בה עיר נינוה, ולפעמים נכללו בשם אשור כל ארצות ממלכת מלכי אשור, ולפעמים נקראה מלכות בבל אשור, כשנפלה מלכות אשור ביד מלכי בבל, וכשנפלה בבל ביד פרס ומדי נקרא דריוש מלך פרס בשם מלך אשור (עזרא ו׳ כ״ב). נינוה: היא עתה נחרבת, ואצלה עתה עיר Mosul, ויש קרוב לה כפר הנקרא Nunia. אבל מה שרצה מהרש״ד להסתייע מתרגום אונקלוס אינו אלא טעות, כי הה״א בסוף תיבה במקום למ״ד בתחילתה אינה נוהגת בלשון ארמי; ותרגום "אשורה" (למטה כ״ה י״ח) הוא לאתור, אבל אתוראה הוא שם היחס (אשורי) כמו בבלאה, פרסאה, מערבאה, וכן "עד מה אשור תשבך" (במדבר כ״ד כ״ב) תרגומו "אתוראה ישבינך". רחובות עיר: כך היה שמה, והוסיפו מלת "עיר", כי שם רחובות לא יראה ממנו שהוא שם עיר. ולדעת בני ע״ה כך עיקר שמה, "רחובות עיר", והוא שם הודיי (Sanscritico) לפיכך בא הסמוך אחר הסומך, ומלת Ira עניינה ארץ. יצא אשור, אל אשור, כמו "בצאתי שער עלי קרת" (איוב כ״ט ז׳), "ויצא חצר אדר" (במדבר ל״ד ד׳), "ויצא נחל מצרים" (יהושע ט״ו ד׳) "ויצא יבנאל" (שם שם י״א), "ויצא הירדן" (שם י״ו ז׳), "ויצא עין שמש" (שם י״ח ז), וכן בשרש בוא, "ויבא ירושלים" (מלכים א׳ ג׳ ט״ו), "ויביאהו בבל" (מלכים ב׳ כ״ה ז׳), וזולתם רבים. (יב) רסן: איננה ידועה, ומר אפרים
- ^ אולי כוונתנו לרמבמ"ן (מנדלסון).
