306
המעשים בין רבן גמליאל ור' יהושע
עצמם, ובפרט בהיות זה יום חול לכל העם מי הרגיש איזה דבר במה שהלך ר׳ יהושע במקלו כבכל יום ויום ובמעותיו בכיסו.
עיקר הרגשת העם, עיקר הקפדתם, והרושם האדיר אשר עשה זה אצלם הי׳ בראש השנה, שאז ראו העם והרגישו כמחט בבשר החי בהרגשת עצמם בצערו של ר' יהושע, כי לא יושם לב לדעתו ודבריו במקום אשר מעיקר דין המשנה אשר היתה שגורה כבר בפי כל על ר׳ יהושע הוטל הדבר ועליו הונח להחליט סוף דבר ולאמר ״מקודש״ אם דעתו כן, ורק אז על כל העם לפרסם אחריו הדבר ולאמר ״מקודש מקודש״.
וזה היו דבריהם בדברים ברורים לאמר ״בראש השנה אשתקד צעריה״ והדברים מבארים את עצמן.
ועל פי כל הדברים האלה הפרושים לפנינו גם נראה אור להבין את סדרי המשניות בפרק שני ממס' ראש השנה אשר נראה ונתפלא עליהם.
כי הנה בפרק ב׳ משנה ו׳ בא ״כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה הי׳ גבוה ולאין הי' נוטה וכמה הי׳ רחב אם אמר לפני החמה וכו׳ אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת וכו'״.
והלא במקום הזה הי׳ צריך להיות מקום משנה ח׳ ״דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית וכו'״.
שהרי זה הוא ענין אחד עם משנה ו׳ ״כיצד בודקין וכו׳ כיצד ראית וכו'״.
אבל הנה לפנינו נסדר אחר משנה ו׳:
״(משנה ז') ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין וכו׳ בין שנראה בזמנו ובין שלא נראה בזמנו וכו'״.
ואחר זה משנה ח׳ ״דמות צורות לבנות וכו׳ שבהן מראה וכו'״.
ומה ענין לסדר זה אחר שכבר סיימו במשנה ז׳ ״אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת״ ואחר שכבר נסתיימו הדברים ״ראש בית דין אומר מקודש וכל העם וכו'״ שבזה כבר עמר כל סוף הדבר.
אבל כן הדבר כי הכל על מקומו, וסדר המשנה ביסודה אשר נסדר לפני ימי רבן גמליאל נגמר לגמרי עם משנה ז׳(לב).
רק שאחר זה בימי רבי נתוסף בסוף הפרק כל מה שהי׳ ונתחדש מימי רבן גמליאל ואילך.
הותחל מדמות צורות לבנות, ויבוא כל דבר המעשים אשר באו אז על ידי מה שלקח הנשיא חלק בדבר ויבוא אחר זה מיד ״מעשה שבאו שנים וכו׳ כשבאו ליבנה קבלן רבן גמליאל ועוד באו שנים וכו׳ אמר לו ר׳ יהושע וכו׳ שלח לו רבן גמליאל וכו'״.
הערה (לב): והמחלוקת של ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אם גם בשלא נראה בזמנו מקדשין, נסדר בימי רבי אצל דין "ראש בית דין אומר מקודש" כי שם מקומו, והוא כן בכל הש"ס מה שסידרו חקירות התנאים אצל "יסוד המשנה".
