בית הוועד ור' יהושע
קנד
פרק כ״ז.
ובעמדנו על הפרק בתוך דבר המעשים בין רבן גמליאל לר׳ יהושע אשר בסופם הרעישו את העם אז, ויהיו מהם גם תוצאות גדולות, עלינו לבאר את דבר ר׳ יהושע בבית הוועד למען הבין יותר את עניני הדברים.
כבר בארנו בכל פרשת המעשים כי ר׳ יהושע הי׳ שם אב בית דין, המופלא שבסנהדרין, והמציע את המשנה.
והדבר הזה כי ר׳ יהושע הי׳ שם האב בית דין מפורש בגמ' בבא קמא ד׳ ע"ד:
״איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו והי׳ שמח שמחה גדולה מצאו לר׳ יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות אמר לו למה אמר לו שסמיתי את עינו אמר לו אין בדבריך כלום שכבר אין לך עדים וכו׳ אמר לו שאני רבן גמליאל דלא בפני עדים אודי והא ר' יהושע אב בית דין הוה שלא בבית דין הוה קאי״.
והנה הדבר מפורש כן בגמ׳.
אבל בדברי ימינו אשר השתדלו לשום את המישור למעקשים ההכרח לבאר גם את זה.
כי בא החכם ווייס בעמוד 130ויאמר:
״גם התלמוד בבלי שגה בעשותו את ר' יהושע לאב בית דין עוד בימי ר"ג (ב"ק ע"ד) כי אינו כן שהרי אחרי שהחזירו את ר"ג לנשיאות הי׳ ר׳ אלעזר בן עזריה משנהו ולא מצאנו שהורידוהו מגדולתו וידענו שר׳ אלעזר בן עזדיה עוד חי אחרי מות ר"ג ([[גיטין פג א|גיטין פ"ג)״.
ואך בדברי ימי ישראל אשר נעשו הפקר לבל פושק שפתים הי׳ אפשר להיות כדבר הזה להכחיש דברים מפורשים בדברי תהו.
ומה נעשה להם לכל החוקרים האלה כי לא ידעו לא את דבר המעשים ולא סדרי זמנים וכל אשר לא ידעו הכחישו.
כי אמנם גם אם לא הי׳ הדבר מפורש בגמ׳, היינו גם אנחנו מעצמנו יכולים לדעת כי המופלא שבסנהדרין והאב בית דין ביבנה בשלותה היינו לפני בו ביום הי׳ שם ר׳ יהושע.
והנה עיקר ענינו של האב בית דין הי׳ כי הוא הי׳ המופלא שבסנהדרין.
לפני ימי החשמונאים היינו בימי יוסי בן יועזר כאשר נתקלקלה מצב ההנהגה במדינה הושיבו אצל האב בית דין גם נשיא להוציא את דבר הסנהדרין במדינה (עי׳ דברינו בכרך שלישי עמוד 200).
אבל גם אז נשארה משרת אב בית דין במקומה.
ודבר המופלא שבסנהדרין משרת אב בית דין היתה גדולה כל כך בשעה שהיתה סנהדרין בלשכת הגזית עד שנאמר במשנה הוריות ד' ד׳: ״הורו בית דין וידע וכו׳ או שלא הי׳ מופלא של בית דין שם או וכו׳ פטורין״.
ובגמ': "או שלא הי׳ מופלא של בית דין שם מנלן אמר רב ששת וכן תנא דבי ר׳ ישמעאל מפני מה אמרו וכו׳ לא הי׳ מופלא של בית דין שם נמי פטורין מפני שהי׳ להם ללמוד ולא למדו״.
