יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
256
והרי בד' י"ט בד״ה אתיא כתבו התוס':
והר"ר יו"ט פירש כיון דקי"ל מקצת יום שביעי ככולו ועולה לכאן ולכאן, מקצת היום ככולו ויכול לגלח ביום כ״ט וסתוספות הרב לא פי׳ כן דלא אמרינן שיהא יום שבעה לשני ימים לענין שלשים יום״.
והר"ר יו"ט בתוספת אינו לא תנא ולא אמורא, והוא הלא בודאי לא יחלוק לא על המשנה ולא על הגמרא.
והרי בכל המשנה ובכל הגמ׳ נאמר שלשים ולא עשרים ותשעה.
והדבר פשוט דהוא סובר דזה ודאי דעצם הדין הוא "שלשים" יום ועל כן יקרא זה כן.
אבל על ידי הכלל של מקצת היום ככולו והכלל של יום שביעי עולה לכאן ולכאן, סובר הר"ר יו"ט שזה נגמר כבר ביום עשרים ותשעה, ומתוך כל זה יקרא זה כבר שלשים.
ומשנה שלמה שנינו במס' נגעים פרק ג' משנה ג':
"עור הבשר מטמא בשני שבועות וכו' בתחלה ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני וכו' ומיטמא בשני שבועות שהן שלשה עשר יום".
ולשונו של הר"ב שם י"ג יום דיום שביעי של שבוע ראשון עולה לכאן ולכאן".
וידוע כי דברי הכתוב (ויקר י"ג ה') הוא ״והסגירו שבעת ימים שנית" דהיינו י"ד יום.
בכל זה על ידי מה דיום השביעי עולה לכאן ולכאן נעשים הי"ד יום לי"ג יום.
וממש כן הם דברי אבא שאול בנוגע לדברי יסוד המשנה שאף ששם נאמר "שמנה בטלה הימנו גזרת שלשים, סובר אבא שאול שהכונה "שמנה" לחשבון, אבל על ידי מה דיום שביעי עולה לכאן ולכאן נחשב מקצת סוף היום השביעי לשמיני, והחשבון שמנה מתחיל ביים השביעי.
וראוי לנו להעיר בזה על דברי המשנה בזבחים פרק ט׳ משנה א׳ אשר רש״י ז"ל הרגיש שם בזה, ורק מפני שלא הבינו דבריו שבשו אותם, ושם בא:
"המזבח מקדש את הראוי לו.
ר׳ יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד שנאמר (ויקרא ו') היא העולה על מוקדה על המזבח מה עולה שהיא ראוי׳ לאישים אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי לאישים אם עלה לא ירד רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא ירד אין בין דברי רבן גמליאל לדברי ר׳ יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא ירדו ור׳ יהושע אומר ירדו".
וכבר כתב שם רבינו הגדול רש"י ז״ל:
"ר׳ יהושע אומר וכו׳ הני תנאי פליגי בפירושא דאת הראוי לו דסתמא דמתניתין, רבי סתם מתניתין את הראוי לו למעוטי שאין ראוי לו והדר מפרש ומאי ניהו ראוי לו לר׳ יהושע ראוי לאישים שנפסל ולא דם פסול ונסכים פסולין שאינן לאישים ולר״ג כל הראוי למזבח שנפסל אפי׳ דם ונסכים ואין לך למעט וכו׳".
