עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/83

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ננס, וכתב בר"ת בנ"נ ונעשה מן הקווין יו"ד ויצא מזה ביניי, והפי' ששניהם שאלו קושיא אחת והיא קושיית הבבלי לימא מתניתין דלא כבן ננס, וזה ברור. ובדור ודורשיו ח"ג פ"ט צד 88 וז"ל:

כבר בימי נעוריו השפיק בילדי החרוד ופלופול ודן לפני ר' הושעיא רבה ור"י נשיאה ולא ידעו להשיב על שאלתו ב"ק פ"ב ה"א. וכן היה לו מו"מ בהלכה אם ר' שמואל בר יצחק והיה ר' אבא ב"מ מולך אותו שולל בפלפולו עד כי לא ידע מה להשיב לו לולא ר"ז שהיה לו והצילו מידו סוטה פ"ג ה"א. גם מר' אמי שאל פ"א ב"ק יט. שאלה חדודית ולא מצא ר' אמי תשובה - ואמנם נראה כי עמו נקברה חכמה פלפולו וכעדות ר"ז אשר אמר כל ימיו של ר"א בר ממל לא מצאנו לו תשובה, אבל אחרי מותו מצאנו שבועות פ"ג ה"ד.

עכ"ל. והחכם ווייס דמה כי הירושלמי נאבד מתוך קהל ישראל ואך הוא בחמלתו השאיר לנו שריד כמעט, וכל דבריו אין להם שום יסוד, בדבר הירושלמי ב"ק פ"ב ה"א וכן הוא ב"ק יט: איתא בפירוש שלא השיבו יען כי הוא מלתא דפשיטא וכאשר מפורש בירושלמי שא"ל אח"כ וכי יאחזנה בזנבה וילך? ומה חידוד ופלפול יש כאן. והירושלמי סוטה פ"ג ה"א, במחילה טעה בפשט הפשוט הלא שם איתא בפירוש שר' אבא ב"מ שאל מר' שמואל ב"י מנין למנחת העומר ששיריה נאכלין והשיב לו שר' יוחנן אמר דגמרינן ממנחת סוטה, וכשהלך ר' שמואל ב"י הקשה ר' ירמיה לר"א בר ממל על שקיבל התירוץ מר' שמואל ב"ח כי גם מנחת סוטה עצמה מנין ששיריה נאכלין? ור"ז אייתי לר' יצחק עטושיא יתני ליה שגמרינן מהפסוק וכל מנחת וכו', ומה שייכות כל דבריו לזה. ובאמת עינו הטעתו מה שלא עיין בהירושלמי והעתיק אך מדברי סה"ד שגם שם נפל הטעות הזה, וכב"ק יט. שאלו שאלת פשוטית לכל מבין וסלקה בתיקי, והיכן נקברה עמו חכמה פלפולו הלא כחסד עליון נשארה לנו הלכותיו בכל הש"ס בבלי וירושלמי והעמיד תלמידים רבים ככל גדולי ישראל אע"פ שלא היה ריש מתיבתא.

האומרים בשמו מצינו, ר' אבא כשביעית פ"ג ה"ב, מחלוקתן ברכות פ"ד ה"א-כח.

ר' אבון כגיטין ס"פא.

ר' אבין בר ביסנא כיבמות פ"ו נ"ב.

ר' אבין בר חייא כשביעית פ"ג ה"ב, שבת פ"טז ה"ג, מו"ק פ"א ה"ב, יבמות פ"א ה"א.

ר' אחא כתרומות פ"ט ה"א.

בר נטוזא איתגלו ליה גיגילה אתא ושאלו כתרומות פ"ח ה"ג.

ר' זביזא כב"ק פ"ט ה"ז.

ר' זעירא כמע"ש פ"א ה"ב.

ר' חזקיה כשביעית פ"ח ה"ג, תרומות פ"ט ה"א, פסחים פ"ח ה"ב.

ר' יונה כסוכה פ"ח ה"ב.

ר' יוסי בר בון כשביעית פ"ט ה"ה, פסחים פ"ו ה"א, סוכה רפ"ה.

ר' יוסי ב) כביצה פ"ה ה"ב.

ר' יעקב בר אחא כמו"ק פ"ג ה"א.

ר' ירמיה כשביעית פ"ג ה"ב, שבת פ"ז ה"ד, מו"ק פ"א ה"ב, חגיגה פ"ג ה"ב.

פטירתו לא נזכר, אך מצינו שנפטר קודם ר"ז כשביעית פ"ג ה"ד שר"ז אמר כל יומי דר"א בר ממל לא אשכחן תוחכה ומן דדמך אשכחן.

והניח שני בנים ת"ח "אבא" כפאה פ"ח ה"ה, ור' אחא כשבת פ"ו ה"ו, ואולי אך אחד הוא, ובמקום אחד נפל טעות, כידוע שאבא ואחא מתחלפים כמה פעמים.


אבא בר מניומי

ערך אבא מר מרתא.