כוותי? א"ל על דרביה (ר' אבא) אנא פליג לכ"ש עליה, ובשבת פ"א ה"ה א"ר חגיי מפני שהן משמיעות את הקול א"ל ר' יוסי יאות רבי סבר כר"י.
וכפי הנראה היה דיין בעירו כאשר יסופר יבמות פ"ב ה"ו וב"ר פ"ז־ב שיעקב איש כפר נבוראי הורה בצור שדגים טעונין שחיטה ושמותר למול בנה של עכו"ם בשבת שמע ר' חגיי שלח ליה תא לקי –ואח"כ הורה לו וא"ל חבוט חבטך דהוא טבה בקולטא. ובשבת פי"ט ה"ה אמר בשם ר' חגי, ושם ר' יעקב איש כפר גבוריא.
ומאמריו הגיעו לישיבות בבל כתענית ח: בימי רשב"ג – אמרו במערבא משמיה דר' חגי מהכא.
מחבריו הפרטים ידענו שהאריך ימים כאשר הבאנו לעיל. ושהיה שושביניה דר' שמואל קפודקי כברכות פ"ב ה"ו.
ר' חגא או חגי ב)
היה בא"י תלמידו דר' זעירא א) כדמאי פ"ג ה"ב ר' חגי הוה מיסתמך לר"ז. ומע"ש פ"ב ה"ז אמר קומי ר' זעירא, ופסחים פ"ח קידושין פ"ג ה"ב אמר בשם ר"ז. ובדמאי פ"ד ה"א ר' בון בר חייא בעי קומי ר"ז – על ר' חגי וכו, ור' הילא אמר עליו חגי אינש סבורא הוא כקידושין פ"ג ה"ב.
וכן היה תלמיד מובהק לר' יוסי (חבירו דר' יונה) כב"ב יט: כה: ר' חגא משמיה דר' יוסי. ופסחים פ"ד ה"ג, קידושין פ"ג ה"ג בעי קומי ר' יוסה, וא"ל בבר קדמוך ר' אבין. ובתרומות פ"ב ה"א, סוכה פ"ה ה"ג תירגם ר' חגי קומי ר' יוסה. וברכות פ"ב רה"ו, כתובות פ"ג ה"י א"ר חגי קומי ר' יוסי, ובכתובות רפ"ד מתיב לר' יוסי, ובנזיר פ"ה ה"א־כא. קריבותיא דר' חגי – אתא עובדא קומי ר' אחא – קומי ר' יוסי – א"ר חגי "משה" יאות א"ר יוסי, וזה היה דרכו לישבע בשם "משה" כדמאי פ"ד ה"א תענית פ"ד ה"א, מגילה פ"א ה"ט סנהדרין רפ"ב, הוריות רפ"ג, נזיר פ"ה ה"א, וביומא פ"א ה"א איתא בטעות א"ר חגי משם וצ"ל משה.
ור' מנא (בנו של ר' יונה) היה חבירו כיומא פ"ו ה"ד ר' מנא סלק למבקריה לר' חגי ביוכ"פ (שהיה חולה) א"ל ר' חגי צחינא א"ל שתה והלך לו וכשבא אח"כ שאלו אם שתה א"ל משעה שהתרת לי לשתות הלך ממני הצמא.
ובתענית רפ"א א"ר מנא קומי ר' חגי.
וכפי הנראה שר' חגי ירד עם כל הנחותי לבבל בסוף ימי אביי ורבא וזה שמצינו ב"מ קי"ג: אמר רבא בר רבה מחרישא דכספא מתקיף לה רב חגא ולימא ליה לאו עלי קרמית א"ל אביי וכו', ובסנהדרין קיא: רב חגא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא (והוא היה בימי רבא ככתובות קד.), וזה שאמרו ב"ק מב. כי אתא רב חגא (כן הוא גרסת דק"ס ושיטה מקובצת ובגמרא חגי) מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה כוותיה דרב אדא בר אהבה (שבזמן אביי ורבא).
מקורותיו הפרטים מצינו שהיה לו בת כב"ב פ"י ה"ט שאמרו שם חמוה דברתיה דר' חגי הוה עקבא בפורנא דברתיה דר' חגי – אתא עובדא קומי ר' אחא – קומי ר' יוסי.
וכן היה לו בן גדול בתורה בשם ר' אלעזר שהיה תלמיד דר' מנא כשקלים פ"ז ה"ב. ומזה נראה קצת שעלה אח"כ לא"י בזמן שהיה ר' מנא הריש בציפורי ושם ישב עם ב"ב.
ר' חגא דצפורי
כן מביא בסה"ד משקלים פ"א אבל לא נמצא שם וגרסא שלנו ר"ה רבה דציפורין אמר הנהיג ר' חנינא בציפורן.
