ירושלמי יומא ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ו · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


דף לד עמוד א[עריכה]

מתניתין וכבש עושין לו הבבליים שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא יוקרי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה י' סוכות מירושלם עד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים מלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עצמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו:

גמרא אית תניי תני כבש גופו אית תניי תני כבש ממש. אמר רבי חייה בר יוסף אלכסנדריין היו אומרים עד מתי אתם תולין את הקלקלה בנוי: יקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה: תני עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עשר סוכות בתוך עשרה מיל רבי יוסי אומר חמש וכולן על ידי עירוב וכן אמר לי אליעזר בני יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב על כל סוכה וסוכה אומר לו הרי מזון והרי מים לייפות את כוחו למה שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו כהדא רבי מנא סלק למבקרה לרבי חגיי דהוה תשיש א"ל צחינא אמר ליה שתה שבקיה ונחת ליה בתר שעה סלק לגביה אמר ליה מה עבדת ההיא צחיותך א"ל כד שרית לי אזלת לה. רבי חייה בר בא הוה משתעי הדין עובדא חד בר נש הוה מהלך בשוקא וברתיה עימיה אמרה ליה ברתיה אבא צחייא אנא אמר לה אורכין ציבחר א"ל אבא צחייא אנא א"ל אורכין ציבחר ומתת רבי אחא כד מפני מוספא הוה אמר קומיהון אחינן מאן דאית ליה מייניק ייזיל בגיניה: