ירושלמי יומא ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ו · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף לד עמוד א[עריכה]

מתניתין ומה היה עושה חלק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרבניו ודוחפו לאחוריו מתגלגל ויורד לא היה מגיע למחצית ההר עד שהוא נעשה איברים איברים בא וישב לו תחת הסוכה האחרונה עד שתחשך מאימתי מטמא בגדים משיצא חומת ירושלם רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק:

דף לד עמוד ב[עריכה]

גמרא בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהן ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים והיו מתביישין אלא מאלו חזרו וקשרו אותו בפתחו של היכל ויש שנים שהיה מלבין ושנים שהיה מאדים חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב (ישעיהו א) לכו נא ונוכחה וגומר תני רבי אליעזר אומר (שם) אם יהיו חטאיכם כשנים כבין שמים וארץ כשלג ילבינו יותר מכאן כצמר יהיו רבי יהושע אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות הראשונים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. אמר רבי יודא בר פזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשונה אם יאדימו כתולע כצמר יהיו בשני. ורבנן אמרין בזמן שעוונותיו של אדם כפי שניו כצמר יהיו: