ירושלמי יומא ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ו · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף לד עמוד ב[עריכה]

מתניתין בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנם במגם והקטירן על גבי המזבח קלען במקלות והוציאן לבית השריפה. מאימתי מטמאין בגדים משיצאו חומת העזרה ר"ש אומר משיצת האור ברובן:

גמרא בא לו אצל פרו וכו' אנן תנינן בא לו אצל הפר ואצל שעיר הנשרפין אית תניי תני בא לו כהן גדול לקרות אמר רבי חנניה קרא מסייע למתניתן (ויקרא טז) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו מה כתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אמר רבי מנא ואפילו כהן כאהן דתנינן תנייא ברייא אתיא היא כאנש דסלק מטבריא לציפורין עד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב רבי זריקן א"ר זעירה שאל פרים הנשרפים ושעירין הנשרפין שניטמאו מהו שישרפו

דף לה עמוד א[עריכה]

כמצותן מה צריכה ליה בשניטמאו לפני זריקה אבל אם ניטמו אחר זריקה קורא אני עליו במועדו אף בשבת במועדו אף בטומאה אמר ר' יוסי ועדה שכתב בו במועדו לית שמע מינה כלום. א"ר מנא לא מיתמנע ר' יוסי ר' קיים הכא ואמר ליה קיים בפר משיח ועדה וא"ל רבי בון בר חייה אמר ר' אלעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצא רוב האבר המשלים לרוב לא צורכא דלא יצא אבר אבר ואחר כן יצא רובה אבר המשלים לרוב ר' חייה בר בא אמר ר' לעזר שאל פריט הנשרפין ושעירים הנשרפין שיצאו וחזרו פשיטה דרך חזירה אינו מטמא בגדים לא צורכא דלא מכיון שהתחילולצאת מהו שיטמו בגדים התיב ר' בא והא תנינן היו סובלין אותן במוטות יצאו הראשונים חוץ לחומת עזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמין בגדים האחרונים אינן מטמין בגדים עד שיצאו יצאו אלו ואלו מטמין בגדים אמר רבי יודן אבוי דר' מתניה שנייא

דף לה עמוד ב[עריכה]

היא דכתיב והוציא עד שיוציא רשות כל המוציא רבי ירמיה אמר רבי לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שניטמו מהו שיפסלו משם יוצא מה צריכה ליה כרבי שמעון בן לקיש ברם כרבי יוחנן פשיטא ליה דאיתפלגון השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם רבי יוחנן אמר חוץ לחומת ירושלים רבי שמעון בן לקיש אמר חוץ לחומת העזרה רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאמר רבי אמי בשם ר"ש בן לקיש בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן הדם כבר נפסל משם יוצא אמר רבי יוסה ואפילו כרבי יוחנן צריכה ליה ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים חוץ לחומת ירושלים אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלים אמר רבי מנא אינה מחיצה להן רבי לעזר שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מהו שיטמו בגדים בלא הכשר בלא טומאה מפני שסופן לטמות טומאה חמורה התיב שמואל קפודקיא מעתה יטמו את אימוריהן אלא בשפירשו ואפילו תימר לא פירשו כהדא אין מי חטאת מטמין דבר לחזור וליטמות ממנו התיב ר' ירמיה הרי נבלת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר בלא טומאה מפני

דף לו עמוד א[עריכה]

שסופן ליטמות טומאה חמורה אמר רבי יוסה נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה אלו יש להן מחיצה א"ר מנא נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה אדם הוא מחיצתה דאי לא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור שמא אינו מטמא בגדים בבית הבליעה א"ר לעזר דרומיא נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום אלו מחיצתן חוץ לירושלים א"ר לעזר פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל להקטיר אימורין למחר פיגל לשרוף את בשרו למחר לא פיגל שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח ר' שמיי בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר ולא שמיע דא"ר לעזר שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח תנא ר' זכיי זר ששרף מטמא בגדים לא צורכה דלא מהו שיהו כשירים בלילה ק"ו מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר כשירים בלילה אלו שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה והשורף לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה אי זהו השורף זהו המסייע בשעת שריפה א"ר יוסי הדא אמרה מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים ר' אמי בשם ר"א המהפך בכזית מטמא בגדים לא צורכה אלא היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית מהו נישמעינה מן הדא והוציא ושרף מה המוציא עד שיוציא לחוץ אף השורף עד שישרוף בחוץ תמן אמר חזקיה (במדבר כ) וטמא עד הערב לרבות השורף אוף הכא כן: