ירושלמי יומא דף לו א
<< · ירושלמי יומא · דף לו א · >>
שסופן ליטמות טומאה חמורה אמר רבי יוסה נבלת עוף הטהור אין לה מחיצה אלו יש להן מחיצה א"ר מנא נבלת העוף הטהור יש לה מחיצה אדם הוא מחיצתה דאי לא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבלת עוף הטהור שמא אינו מטמא בגדים בבית הבליעה א"ר לעזר דרומיא נבלת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום אלו מחיצתן חוץ לירושלים א"ר לעזר פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין ששחטן לזרוק את דמן למחר פיגל להקטיר אימורין למחר פיגל לשרוף את בשרו למחר לא פיגל שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח ר' שמיי בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר ולא שמיע דא"ר לעזר שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח תנא ר' זכיי זר ששרף מטמא בגדים לא צורכה דלא מהו שיהו כשירים בלילה ק"ו מה אם הקטר אימורים שאינן כשירים בזר כשירים בלילה אלו שהן כשירין בזר אינו דין שיהו כשירין בלילה והשורף לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה אי זהו השורף זהו המסייע בשעת שריפה א"ר יוסי הדא אמרה מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים ר' אמי בשם ר"א המהפך בכזית מטמא בגדים לא צורכה אלא היה עומד בפנים ובידו קורה ומהפך בכזית מהו נישמעינה מן הדא והוציא ושרף מה המוציא עד שיוציא לחוץ אף השורף עד שישרוף בחוץ תמן אמר חזקיה (במדבר כ) וטמא עד הערב לרבות השורף אוף הכא כן:
מתניתין אמרו לו לכה"ג הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דידכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר א"ר יהודה והלא סימן גדול היה להן ג' מילין מירושלם ועד בית חורון
עין משפט
30 ו_ל מיי' פי"ז מהל' פסולי המוקדשין הלכה ו':
31 ו_לא מיי' פי"ג מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
32 ו_לב מיי' פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ו':
33 ו_לג מיי' פ"ז מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה':
34 ו_לד מיי' פ"ה מהל' פרה אדומה הלכה ד':
35 ו_לה מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ז':