ר' ירמיה: הדר שלחיה לקמיה דר' יצחק נפחא – א"ל ר' אבא הכי אמר ר' זירא – א"ל (ר' זריקא) לר' אבא ואת זה בידך א"ל הכי אמר ר"ז הלכה כר"י. אמר מאן דהוא אזכי ואסק להתם – כי סליק להתם אשכחיה לר' זירא ושאלו אמר הלכה וכו'. והיטב מפרש בדק"ס שם שאחד מהם ר' זריקא או ר' ירמיה היה לפני ר' אמי ואחד לפני ר' יצחק נפחא. ומה שאמר אזכה ואיסק להתם אין הכונה שהיה אז בבבל כי כל המעשה היתה בא"י אך ר' זריקא למשל שהיה אז לפני ר' יצחק נפחא אמר כך אזכה ואסיק להתם היינו למקום ר' זירא, וזה ברור.
ר' זריקא בשם חזקיה מע"ש רפ"א, שבת פ"ז ה"ב.
ר' יצחק בר נפחא, קראו ר' זריקא מר כנדרים נז: ואותיב לר"י נפחא חולין מח:.
חביריו היו רב ביבי כמנחות קג: שרב יצחק בר ביסנא מתיב לרב ביבי ואישתיק – א"ל ר' זריקא מ"ט לא קא מהדר מר וכו', ובשבת פ"ח ה"א א"ל ר' זריקן לרב ביבי בגין דשאל לך ר' יצחק בר כהנא את בעיט ביה?
ר' יעקב ב"ר בון חבירו כעירובין פ"ט ה"ג ר' זריקא ר' יעקב בר בון בשם ר' חנינא – [א"ל ההוא מרבנן כצ"ל] לר' זריקן זימנין סגין פשטית עם ר' יעקב בר' בון ולא שמעה מיניה דא מלתא א"ל וכו'. ונראה שזה ר' יעקב הוא הנזכר עירובין מו: ר' יעקב ור' זריקא אמרו הלכה כר"ע מחבירו.
ר' ירמיה היה חבירו כגיטין מד. שאמר לו ר' ירמיה פוק עיין במכילתיך. ובמנחות פח: קרי עליה דר' ירמיה והדרך צלח.
וכפי הנראה שאחרי מות ר' אמי היה הוא מראשי הדור בקיסרין כשבת פ"ז ה"ב, פסחים פ"א ה"ח שאמר ר' מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם וכו'. וכן פסחים עג. א"ל רב הונא בר חיננא לבריה כי אזלת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה. וביצה כה: א"ל ר"נ לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקית להתם – כי סליק אשכחיה לר' זריקא א"ל הכי אמר ר' אמי. ובחולין קי: א"ל אביי לרב ספרא – כי סליק רב ספרא אשכחיה לר' זריקא א"ל אנא שלקי לר' אמי ואכיל – כי הדר סליק אשכחיה לר' זריקא א"ל אנא וינאי בריה דר' אמי איקלעי לבי יהודה בריה דר"ש בן פזי וכו'.
ובתענית כג. א"ל ר' זריקא לרב ספרא חזי מה בין תקיפי דא"י לחסידי דבבל, חסידי דבבל ר"ה ורב חסדא, תקיפי דא"י ר' יונה אבוה דר' מני וכו', ומזה אנו רואין שהאריך ימים, שיספר שם מעשה דר' מני שאישתטח על קבריה דאבוה.
האומרים בשמו מצינו אך ר' חזקיה כברכות פ"א ה"א־ה.
ר' זריקן בר חמוי דר' זריקן
נזכר ברכות ספ"ז שהזכיר של חנוכה בארץ וקילסו אותו.
זרנוקי
ר' חייא בר זרנוקי סנהדרין כו..
ח
חבו
רב יוסף בר חבו יומא פז..
חבי בר ננאי
נזכר יבמות קטו: הנהו ב' שטרי דנפקי במחוזא וכתיב בהו חבי בר ננאי וננאי בר חבי ואגבי בהו רבה בר אבוה, ובספר בית ועד לחכמים להגאון בעל מלא הרועים העתיק חבי בר ינאי מנהרדעא שלא כהוגן, ואינו נחשב בין הת"ח.
חביבא
(בני חבב חותן משה, שמות פ"ד־יא).
רב יהודה בר חביבא ברכות מא..
