עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/439

רב חביבא

בשבת נד:, סוכה ד. ומגילה ז. מצינו רב ור' חנינא ור' יוחנן ורב חביבא מתנו בכולי סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי ר' יוחנן ומעייל ר' יונתן. וכתבו התוס' בשבת שם, פירוש מתנו הך שמעתא דאמר בסמוך. והשתא פסק הש"ס למילתיה וקא אמר בכולי סדר מועד כל כי האי זוגא מיחלפא ר' יוחנן ומעייל ר' יונתן, ולא קאי מתנו אחילוף, וכן פרש"י, ובאמת קשה מאוד שלא מצינו בשום מקום שרב חביבא היה בומן ר' יוחנן, ובכ"מ שמצינו שם רב חביבא הוא תמיד עם רבינא, ומצאתי בספר היקר משפחת סופרים בהקדמתו דבר אמת, וז"ל מה שאמרו "ורב חביבא" הוא מאמר מוסגר ופי' שרב חביבא מהני בבל סדר מועד דהיינו הבא בשבת, בסוכה ובמגילה כי האי זוגא רב ור' חנינא ור' יוחנן אז מתני תחת ר' יוחנן "ר' יונתן" אבל במקום דליכא כי האי זוגא רב ור' חנינא רק דאתמר רב ור' חייא ור' יוחנן כעירובין ח: אז לא מחליף את ר' יוחנן על ר' יונתן.

וכן כשמצינו בסדר אחר רב ור' חנינא ור' יוחנן כחולין קח. גם אז לא מחליף, ובאמת במגילה פ"א ה"ז איתא רב ור' חנינא ור' יונתן, ודפח"ח.

וזה רב חביבא היה מחותנו של רבינא ככתובות ח. רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין אמר קיים ליה בגוייהו דלא הדרי בהו, לא אסתייע מלתא והדרי בהו.

ובנדה סו. רבינא איעסק לבריה בי רב חביבא (כן הוא גרסת הרי"ף והרא"ש והרשב"א ובגמרא גרס בי ר' חנינא) ומשמע שם שנשאה. ובחולין נא. ההיא אימרתא דהוה בי רב חביבא דהוה שדרן כרעיה בתרייתא אמר רב יימר האי שיגרונא נקטיה מתקיף לה רבינא – אשכחוהו כרבינא.

וכן נזכר עירובין עט: אמר רבא הני תרתי מילי סבי דפומבדיתא אמרינהו – אמר רב חביבא הני נמי סבי דפומבדיתא אמרינהו.

וב"ק נה. מפרש דברי ר"ל שתרנגול טווס ופסיוני כלאים זב"ז משום דרבו בהדי הדדי, וב"מ פה: אמר רב חביבא אשתעי לי רב חביבא בר סורמקי וכו', וב"ב קמג: חולק עם מר בר רב אשי אי קרו אינשי לבר ברא, ברא, ובשבועות מ: רב חביבא מתני (דברי ר"ג) אסיפא, ובזבחים ג: רב חביבא רמי שינוי בעלים אתוך תוכו ומשני.

ונראה שסתם ‏רב חביבא הוא רב חביבא מסורא דפרת ששקיל וטרי תִמיד עם רבינא כמו"ק כ. רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא הלכתא מאי, ושם כד: רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא אמר מר וכו'. וב"מ סא: רבינא איקלע לפורא דפרת א"ל רב תנינא (וגרסת דק"ס רב חביבא) יצירת מצרים דכתיב גבי שרצים ל"ל, ושם קו: שלחה רב חביבא מסורא דפרת לקמיה דרבינא.

רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא

נזכר ב"ב קמג: אמר משמיה דרבא, והיה לו אח בשם גאני כיבמות סו:.

רב חביבא בר כהן

נזכר שקלים פ"ד ה"ג^[1] בנוסח הירושלמי הנדפס בש"ס, אבל בירושלמי הגרסא ר' בא בר כהן בעי קומי ר' יוסי.‏ ונראה שהיה כתוב "רבי בא" ונעשה ‏מזה "חביבא".

רב חביבא בר סורמקי

ביומא י. כי סליק רב חביבא בר סורמקי אמרה (לאתקפתא דרבה בר עולא) קמיה דההוא מרבנן א"ל מאן דלא ידע פרושי קראי מותיב וכו'. אך גרסת ע"י כי סליק ר' אבא, וב"מ פה: אמר רב

1. במקור נכתב בטעות פ"ד ה"ז – הערת ויקיעורך