פ"א ה"ד, ובר"ה פ"א ה"א־ד: ר"ז חתניה דר"ל בעי – א"ר חנניא בריה דר' הלל בן פזי לא כבר איתתבת תמן ואמר ר' יוסי (חבירו דר' יונה) קיימה וכו', ובכלאים פ"א ה"א ר' זבדי (וצ"ל ר' זכריה) חתניה דר"ל בעי – א"ר יוסי תפתר וכו'.
ובאגדה נזכר תענית פ"ד ה"ה אמר לאילין טליא דמיתפניי מן סיפרא ונפקון לון בכפרי, ובכתובות פ"א סה"א אמר כאינש דאמר לסמייה סגי נהורא, ובמד' שמואל פ"ב־ג איתא בטעות ר' זבדיה, ובסוטה פ"א ה"ד ר' זבדיה (וצ"ל ר' זכריה) חתניה דר"ל משתעי הדין עובדא וכו', ובירושלמי סוף פאה ושקלים פ"ה ה"ו יסופר שהיו מלעיזין עליו שאינו צריך ליטול מן הצדקה ונוטל, וכשנפטר נמצא שכל מה שהיה נוטל היה נותן לאחרים.
זמינא
ר' אבא בר זמינא ברכות ספ"ו.
ר' יוסי בר זמינא כלאים רפ"ה.
ר' זמינא
היה חבירו דר' יונה כדמוכח בכורים פ"ג סה"ג שאמרו שם ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ להחזיר – אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קיבל עליו מתמניא.
זמרא
ר' יוסי בן זמרא הכהן, ובת בנו נשאת לבנו של רבינו הקדוש כיומא עח. וכתובות סב:.
זעור בר חיננא
ערך ר' זעירא בן חנינא.
זעירא
ר' חייא בר זעירא במ"ר פ"יא־ב, ר' יצחק בר זעירא שבת כ:, ר' מנחמא בר זעירא ב"ר פ"לד־ט, רב שמואל בר זעירא במ"ר פ"ג־ח. רב שמעיה בר זעירא עירובין צג..
זעירא א) (תנא דברייתא)
בסוטה כה. א"ר יאשיה ג' דברים סח לי זעירא משום אנשי ירושלים, וכשבאתי אצל חבירי שבדרום וכו', ובירושלמי שם פ"ד ה"ב איתא א"ר יאשיה סח לי זעירא משום אנשי ירושלים, ובספרי תצא סח לי זעירא משום אנשי ירושלים וכשבאתי והרצתי לפני ר' יהודה בן בתירא וכו', מזה אנו רואים שהיה קדמון. ומה שמצינו שקלים פ"ג ה"ב ר' זעירא שאל ר' יאשיה צ"ל לר' הושעיא.
ר' זעירא
רב אשי בריה דר' זעירא עיין ערכו, ר' לוי בריה דר' זעירא קה"ר פ"ז־ו.
ר' זעירא בריה דר' אבהו
נזכר ברכות פ"ח ה"ו שאמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו דרש ר' זעירא בד"ר אבהו וירא אלהים כי טוב ואח"כ ויבדל. ובב"ר פ"ג־ו שדרש בקיסרין, וברכות פ"ט ה"א אמר בשם אביו ר' אבהו, ובע"ז פ"ג סה"א חסר תיבת ר' אבהו.
ר' זעירא בר אבונא
נזכר שבת פ"א סה"ד אמר בשם ר' ירמיה.
ר' זעירא בר הלל
נזכר שבת פ"ג ה"ה ומעשרות פ"א סה"ד שאמר מחלוקת ר' יונה ור' יוסי לגרסת הר"ן בפ"ג דשבת סימן ש"מ, וכן הוא בריט"בא מא: וכן הוא ביוחסין השלם, וגרסא שלנו ר' חנינא בר הלל.
זעירא בר חייא בר אשי
נזכר שבת פ"ז ה"ב־כח. חולק עם ר' זעירא, ונראה שתיבת זעירא נשתבשה מתיבה שלפניה שכתוב שם חייב משום זורע. והיה כתוב ב' פעמים תיבת זורע ונעשה אח"כ זעירא.
זעירא בר חמא
היה אושפזיכנא דר' אמי ור' אסי
