זבחים עד: א"ר אלעזר חבית של תרומה - פותח אחת מכן וכו', יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא (דר"א) א"ל רב נחמן גמע ושתי קא חזינא הכא, אלא אימא נפתחה אחת מהן וכו', ומזה אנו רואין שגם בימי ר"נ כבר בא לבבל ועמו תורת ר' אלעזר ויען שהיה אז עול ימים לכן מצינו חולין יב. קיב. בער רב דימי מרב נחמן, ובשבת סג: כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מנין לאריג - כי סליק רב דימי לנהרדעא (והלשון שאמרו כי סליק לנהרדעא מצינו ג"כ ע"ז ע: ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא, ובחולין נו. כי סליק זעירי לנרדעא, יען כי עיר נהרדעא היתה גבוה מסורא כתענית י. שאמרו רב אמר - ושמואל אמר - ארגב"י וסימנך עילאי בעו טיא, תתאי לא בעו מיא ופי' רבינו חננאל שנהרדעא אתריה דשמואל והיא גבוה, וסורא אתריה דרב והיא לגבי נהרדעא תתא) שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הוא בידי ברם כך אמרו משום ר"י וכו'.
והתרגל בעבודתו הקדושה הזאת עד שבימי רב יוסף היה כבר גדול הדור ודבריו והלכותיו שהביא מא"י נתקבלו בחיבה יתירה כשבת סג. ששאלו רב יוסף מ"ט דר"א, ושם עו. כי אתא ר"ד אמר המוציא תבן - באורתא אר"י הכי, לצפרא הדר ביה, אמר רב יוסף שפיר עבד דהדר ביה וכו', ושם קח: כי אתא ר"ד אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה, ובגיטין לב: אמר רב יוסף ניחזי אנן דכי אתא רב דימי אמר וכו', ובקידושין יב: סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו - א"ל אביי - הא כי אתא רב דימי - א"ל רב יוסף אי הכי וכו'. ובתמורה יד. כי סליק ר"ד אשכחיה לר' ירמיה (ורב דימי מסר לו דברי רב יוסף) א"ל ר' ירמיה אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי לר"י.
והיה מדקדק כ"כ בשמועותיו ותקיף בדעתו עד שאמרו יבמות נה: כי אתא ר"ד אר"י - אמר לו והא רבב"ח לא אמר הכי? א"ל או איהו שקראי או אנא שקרי.
והנה בכל הלכותיו המרובין שהביא ושאמר בשם אחרים לא מצינו שום אחד מהן שיאמר עליו כי רב דימי קיבל ממנו, זול ר' ירמיה כיומה סג., פסחים ס: אמר רב דימי אמריתא לשמעתא קמיה דר' ירמיה, ובשבת קמה. אמר רב דימי האלהים מפומיה דר' ירמיה שמיע לי, ובזבחים י. אמר מתיב ר' ירמיה, ומזה נוכל להבין שאף שאפשר שזכה עוד לראות את ר' יוחנן וכל גדולי הדור ההוא אבל היה אז עול ימים מאוד, ור' ירמיה שבא לא"י עוד בחיי ר' יוחנן כמבואר בערכו ואוירא דא"י החכימו ונעשה גדול הדור עד שבימי רב יוסף כהא היה שמו נודע לתהלה, ורב דימי קיבל ממנו, אבל כל ההלכות שאמר רב דימי בשם כל חכמי הדור שלפניו המה אך שמועות ששמע בשם ולא ששמע מפיהם.
והלכות רב דימי המה מה שהביא כמה מעשיות ודימים מדורות הקדמונים, כברכות מד. כי אתא ר"ד אמר עיר אחת היתה לו לינאי המלך וכו', עירובין פג. שיגר בוניוס לרבי, כתובות צו. מעשה בכלתו של ר' שבתי, שם קז. מעשה בא לפני רבי בבית שערים - לפני ר' יוסי בציפורי, קידושין יב: שיער ר' סימאי בדורו, ע"ז לה: פ"א יצא רבי לשדה וכו'.
וכן הביא מאמרים רבים בלי שם האומר ואך אמרו כי אתא רב דימי אמר "אמרי במערבא" כעירובין ג., סוכה י., תענית י., יומא נה:, חגיגה טו:, כתובות יז., סנהדרין סט. ע. ק:, זבחים קה..
וכן סתם כי אתא רב דימי אמר, ברכות כא: לא. מד., שבת יג: עד. קח:, עירובין נד: סא. פג. פו:, פסחים ס:, ר"ה כג., יומא עב: פח., מגילה יח.,
