כופר, אף הוא נשתנה בדפוס בסיליאה מהצענזור כדמובא בדק"ס) לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא - אמרה ליה ברתיה (דקיסר, כן מפורש במדרש הגדול צד 84) שבקיה דאנא מהדרינא ליה, וכן שאלו כמה שאלות והוא השיב לו תשובות מחוכמות. (וכפי הנראה היו קיסרי רומי עדיין עובדי ע"ז), וכן שם צא. א"ל קיסר לר"ג אמריתו דשכבי חיי.
וכן ע"ז נד: שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בע"ז מ"מ אינו מבטלה - ופלוסופום אחד שאל את ר"ג - מ"מ מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה והוא השיב לו תשובה מחוכמה.
ובסוכה כג: מעשה בר"ג ור"ע שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לר"ג בלבד שלקחו באלף זוז. ומע"ש פ"ה מ"ט מעשה בר"ג וזקנים שהיו באין בספינה אר"ג עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע, כ"ז בל"ס שהלך למסעיו לטובת הכלל.
ובהוריות י. ר"ג ור' יהושע הוי אזלי בספינתא בהדי ר"ג הוה (אך) פת בהדי ר"י הוה פת וסולת ושלים פיתא דר"ג וכו' וזה היה כשחזרו מרומי לא"י כדמוכח שם.
וע"י חכמתו הגדולה שידע איך לעמוד ולדבר לפני קיסרי רומי החביב עליהם תורת משה עד שאמרו ירושלמי ב"ק פ"ד ה"ג ששלחו שני שרים לר"ג ללמוד תורה ממנו (בב"ק לח. נשכר אך ששלחו אצל חכמי ישראל) וכשלמדו כל התורה אמרו כל תורתכם נאה ומשובחת חוץ משני דברים וכו'. ובע"ז נה. שאל אגריפוס שר צבא את ר"ג כתיב בתורתכם וכו' (ומרש"י משמע שהוא ר"ג הזקן אבל גרסת המכלתא יתרו שאל פלוסופוס ובמכלתא דרשב"י הנדפס בהפלס ש"ג צד 6 גרס אגריפוס סבא).
ובר"ה יז: שאלה בלוריא הגיורית את ר"ג כתיב אשר לא ישא פנים - נפטל לה ר' יוסי הכהן וכו'.
ויען שהיה הולך תמיד למסעיו היה בקי גם במנהגי הפרסים כברכות ח: שאמר בג' דברים אוהב אני את הפרסים הן צנועין באכילתן ובבה"כ ובד"א.
ורכש לו כל המדות טובות שצריך להיות למנהיג הדור.
היה בקי גדול בחכמת העיבור כר"ה פ"ב מ"ח ושם בגמרא כה., ובחכמת המדידה כעירובין פ"ד מ"ב.
והיה רך הלב מאוד ומיצר בצרת אחרים בסנהדרין קד: שפ"א שמע ששכנתו בוכה ובכה גם הוא - עד שנשרו ריסי עיניו. וכן סוף מכות שפ"א עלה עם חביריו לירושלים וכשהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קה"ק התחילו הן בוכין עד שניחמן ר"ע. ובסנהדרין פא. כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה.
וביבמות קכא. אר"ג פ"א הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על ת"ח שבה ומנו ר"ע, וכשעליתי ליבשה בא וישב ודן לפני בהלכה, אמרתי לו בני מי העלוך וכו'.
והיה עניו מאוד ולא בוש ולומד איני יודע כתוספתא כלאים פ"ג ה"ו מעשה ושאלו לר"ג א"ל צאו ושאלו את יוסי בן גילאי שהוא בר ובקי בהלכות כלאי הכרם. ובכריתות מ"ז. ח. ו. ששאל ר"ע לר"ג ור"י ואמר לא שמענו.
והיה שגור בפיו תמיד לומר עדיין צריכין אנו למודעי (הוא ר"א המודעי) כשבת נה:, מגילה טו:, ב"ב י:, וכשחלה בנו שיגר ב' ת"ח לר' חנינא בן דוסא שיבקש רחמים עליו כברכות לד: וכשאמר לו ר' יהושע ששני ת"ח יש לו בישיבתו ר"א חסמא ור' יוחנן בן גודגדא (צ"ל בן נורי כגרסת ספרי דברים-טז) ואין להם פת לאכול, תיכך כשבא לביתו דאג עבורם שלא יחסר לחמם ומנאן באיזה התמנות וכשלא רצו לקבל עליהם ההתמנות א"ל כמדומה לכם ששררות אני נותן לכם?
