עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/300

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


שמאי אך הוא פשט הפשוט, וכן מפורש ביריחו שהקיפו את העיר שבעה ימים ואין שבעה בלי שבת, אך עצת החשמונאים היתה שלא ימותו כדרך שעשו החסידים במערה, שהם לא היו רשאים לחלל שבת ואך דרך אחד היה להם או לעבוד ע"ז או למות על קידוש השם יען שלא היה להם שום כלי זיין לעמוד נגד האויב, וכן בימי תלמי שבא פתאום ביום השבת שמעולם לא עלתה על דעתם שב להלחם עליהם, אבל מתתיהו יעץ כראש העם וגבור מלחמה ואמר שלא יצמיח שום טובה אם כולם יקדישו את השם, ואך צריכים לעמוד בקשרי המלחמה נגד האויב, ואז לא לבד שמותר לחלל השבת אך גם מצוה איכא וזה ברור, וכבר האריך בזה הרב החכם ר' ראובן רייכר בהפסגה קובץ ד' צד 26.

וכשהושיעם ה' וביערו הרשעה מקרב הארץ ובאו לירושלים ומצאו את המקדש והמזבח ששקצו ערלי יון נאמר במדות פ"א מ"ו מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי עכ"ום, יען כי תיכך כשכבשו את ירושלים אז שבו הסנהדרין למקומן, החשמונים היו אך כהני עליון ומושיעי ישראל לפי שעה, וכל השנים שלחמו מתתיהו ובניו אז היו המקבלים יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.

וכן אין זה שייך לב"ד של כהנים שנזכרו כתובות פ"א מ"ו, ר"ה פ"א מ"ז, וכן ההלכות הנזכרות ע"ש בני כה"ג ככתובות פ"יג מ"א, מ"ב, אהלות פ"יז מ"ח כי זה היה בל"ס תמיד ב"ד קטן בתוך חבורת הכהנים לשמור טהרת משפחת הכהנים ויחוסן וכמו שאמרו קידושין עו. אין בודקין מן המזבח ומעלה.

בית דין של צדוקים

כל ימי משך זמן הסנהדרין מיום שעלה עזרא מגולה עד חורבן הבית היו תמיד כל הסנהדרין מחסידי וגדולי ישראל, זולת לעת זקנת יוחנן כה"ג שנעשה צדוקי ונהפך לשונאי הפרושים אז היו הסנהדרין מכת הצדוקים עד שבא שמעון בן שטח וברוב חכמתו הבריחם אחד אחד כי הראה לכל שהמה בורים ועמי הארץ, ובפעם השניה קודם החורבן שאז התחברו הכה"ג הרשעים וע"י נחרבה הבית וישראל גלו מעל אדמתם ולולא הקים ה' לנו מושיע את רי"בז אז היתה ח"וש כליה על כל העם, וכבר הארכתי בארוכה בערך שמעון בן שטח ובערך רא"ברצ.

בית הלל ובית שמאי

ערך הלל.

בית חגירה

בירושלמי מגילה פ"א ה"ט יב: תני ר' יוסי של בית חגירה כותבנים אומנין היו בירושלים וכו'.

בית נתזה

בקידושין מ:, וכבר היה ר"ט והזקנים מוסבין בעלית בית נתזה בלוד נענה ר"ט - נענה ר"ע וכו'.

בית צריפה

נזכרו במשנה סוף עדיות, משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקוהו בן ציון בזרוע.

ר' ביתא בר ביזנא

ערך ר' ביזנא בר זבדא.

ר' בייתוס

בירושלמי עירובין פ"ד ה"ד ר' יוסטי בר' סימון בשם ר' בייתוס, ומצינו ר' יהושע בן בייתוס ב"ר פפ"ד-יח.