עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/299

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


צח. א"ר נחום א"ר ביריים משום זקן אחד ור' יעקב שמו.

בית אבטינוס

נזכרו במשנה שקלים רפ"ה שהיו ממונים במקדש על מעשה הקטורות, והיה להם לשכה מיוחדת למעשה הקטורת שהיתה נקראת לשבת בית אבטינוס כיומא פ"א מ"ה ושם בגמרא יט., וביומא פ"ג מ"יא של בית קבטינוס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת, ובגמרא שם לח. ששלחו חכמים והביאו מאלכסנדריא של מצרים אומנין אחרים אך החדשים לא ידעו איך להעלות עשן כמותם, והוצרכו חכמים לכפל שכרן של בית אבטינוס וכששאלום מה ראיתם שלא ללמד, והשיבו יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב ושמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד ע"ז בכך, ועל ד"ז מזכירין אותן לשבח, שמעולם לא יצתה כלה מבושמת מביתהן וכשנושאין אשה ממק"א מתנין עמה שלא תתבסם וכו'.

בית בייתוס

בפסחים נז. אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, והיו מחבורת כה"ג דבית שני.

בית גוברין

ערך ר' יונתן דבית גוברין.

בית גרמו

נזכרו בשקלים פ"ה מ"א שהיו ממונים בבית שני על מעשה לחם הפנים, וביומא פ"ג מ"יא שלא רצו ללמד לשום אדם את מעשה לחם הפנים, ובגמרא שם לח. שהביאו אומנים אחרים מאלכסנדריא של מצרים אך לא יכלו לרדות כמותן, ובית גרמו לא רצו לחזור למלאכתן עד שכפלו להם שכרן, ואמרו שלכן אינם רוצין ללמד לשום אדם מעשה לחם הפנים שיש להם בקבלה מאבותיהם שהבית עתיד ליחרב ושמא ילמוד אדם שאינו הגון וילך ויעבוד ע"ז בכך ועל ד"ז מזכירין אותן לשבח שמעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם שלא יאמרו מעשי לחם הפנים זה.

בית דין של חשמונאים

נשאר לנו מהם זכרון בגמרא ע"ז לו: כי אתא רב דימי אמר ב"ד של חשמונאים גזרו, ישראל הבא על הנכרית חייב משום נשנ"א, וכבר האריכו בזה בספרי דרכי המשנה ומבוא המשנה, ויותר קרוב אל האמת שמן העת שקם מתתיהו בן יוחנן ובניו נגד מלכי יון עד סוף ימי יהודה המכבי היתה ירושלים והמקדש מסורה ביד האויב והם היו בעיר מצפה כמפורש בספרי החשמונאים ויוסיפון, ואז עשו להם ב"ד לפי שעה בל"ס שהוצרכו לדון הוראות שעה, ובחשמונאים ח"א פ"ב כשנתקבצו חסידי עליון כאלף איש במערה והאויב באו עליהם ביום השבת ויאמרו להם שיצאו ויעשו כדבר המלך ויענו להם לא נצא ודבר המלך לא נעשה ואת השבת לא נחלל, והאנשים אשר בקרבה לא הרימו את ידיהם לירות אבן - והאויב הרג את כולם.

ומתתיהו ורעיו שמעו הדבר - ויועצו כולם אם הלחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו ולא נמות כמות אחינו במערות, ועל המציאה הזאת נפל החכם רנ"ך במורה נבוכי הזמן ואחריו החרה החזיק בעל דו"ד בח"ב צד 76 שאז נתחדשה ההלכה בב"ד של חשמונאים שמותר לחלל שבת במלחמה, וכל דבריהם טעות גדול, כי הדין שמותר לעמוד על נפשו נגד האויב בשבת זה הוא מיום שנתנה תורה לישראל, כי פקוח נפש דוחה שבת וכמפורש וחי בהם (ולא שימות בהם) וכמפורש עד רדתה ואפילו בשבת, ואין זו דרשת