איבו (בבלי בזמן ר"נ)
כב"מ צג: איבו מפקיד כיתנא בי דוניא אזל שבו (שם הגנב) שמטיה מיניה אתו לקמיה דר"נ, ובע"ז לה: איבו אכל פת נכרי א"ל רבא ואיתימא ר"נ בר יצחק לא תשתעו מיניה איבו (פי' לא תאמרו שמועה משמו) משמע מזה שהיה צורבא מרבנן.
ר' איבו בר אגרא
ערך ר' איבו בר נגרי.
ר' איבו (או אייבו) בר נגרי
הוא זכה עוד לראות את ר' יוחנן כר"ה כא. ר' אייבו בר נגרי ור' חייא איקלעו לההוא אתרא (ובדק"ס איקלעו לבבל) ועבדי חד יומא - שמע ר' יוחנן ואיקפיד א"ל לאו אמרי לכו וכו' ופרש"י תלמידי דר"י היו ושמעו מפיו לכך הקפיד, ואין כוונת רש"י שהיה תלמידו דר' יוחנן כי באמת היה תלמיד לתלמידו דר"י אבל כידוע שר"י האריך ימים עד שגם ר' ירמיה וכל דור הרביעי זכו לראות אותו, אבל בעיקר הדבר היה תלמידו דר' חייא בר אבא כסוטה י. סנהדרין סז: מגילה פ"א ה"א-ב. שאמר בשמו.
וכן ישב קמיה ר' אילא כפאה פ"ז ה"ה, מע"ש פ"ה ה"ב, שקלים ספ"ד, וכן מצינו ר' איבו בר נגרי ר' קרסיפי בשם רשב"ל כיבמות רפ"א. וכן אמר בשם ר' חונה כסוכה פ"ד ה"ג, בשם ר' תנחום בר עילאי, בשם ר' נחום בר סימאי כמעשרות פ"א ה"ב. וכן התרועע עם ר' יודן בן פזי כתרומות פ"ה ה"ד, ועם ר' ירמיה כחגיגה רפ"א, וכן מצינו שחולק עם ר' אביתר ור' יהודה בר' סימון כבמדבר רבה פ"ז-ד.
ונזכר פאה פ"ה ה"ד [ושם ר' אבהו בטעות], פסחים ספ"ב, יומא פ"ג סה"ב, סוטה פ"ז ה"ז, מר' שמואל רפכ"ז.
מקום מושבו נראה שהיה בטבריא כדמוכח קצת סוטה פ"א ה"ח שאמר כהדא בת מעון שיורדין בה מפלטתה ועולין בה בטבריה, והמאמר נשנה ב"ר פפ"ה-ו ושם ר' אייבו בר אגרי וצ"ל בר נגרי כבירושלמי שם.
איבות בר איהי
ערך אבוה בר איהי.
רב אידאי
מר בר רב אידאי חולין סג., וביבמות קו. מר בר אידי.
אידי או רב אידי
רב אידי בר אידי (בר גרשום) חולין צח., ר"ה בריה דרב אידי ר"ה כד:, רב הושעיא בריה דר"א יבמות לו:, חלפא בר אידי ויק"ר פט"ז-א, ר' חיננא בר אידי שבת סג., ר' חיננא בר אידי (תנא) שבועות לד:, רב חנילאי בר אידי כתובות עט., וביומא כב: ר' נהילאי בר אידי, רב יהודה בר אידי ר"ה לא., ר' יהושע בריה דרב אידי ברכות ד., ר' יעקב בר אידי ברכות כט:, מר בר אידי יבמות קו:, רב מחסיא בר אידי יומא ב., רב משרשיא בריה דרב אידי גיטין ל:, רב עילא בריה דרב אידי ב"ק מב., רב סימי בריה דרב אידי מנחות כה., רב שישא או רב ששת בריה דרב אידי ברכות יז:, שבת קלח:.
רב אידי
הוא היה אבי ר' יעקב בר אידי הנודע כמבואר חגיגה ה:, רב אידי אבוה (ובע"י בנו והוא ט"ס) דר' יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוה קרי ליה רבנן "בר בי רב דחד יומא" (ופרש"י שהיה מהלך ג' חדשים מביתו לבית המדרש וכו', ולפי פשוטו שהיה הולך לסחור ג' חדשים לבקש פרנסתו ולא היה אפשר לו לבוא לבית המדרש אלא יום אחד כפירש המראש"א) חלש דעתיה - א"ל ר' יוחנן במטו מינך לא תעניש רבנן, וקרוב מאוד לומר שמה
