ירושלמי מעשרות א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנה[עריכה]

מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו והענבים והבאושן משהבאישו האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו הרמונים משימסו התמרים משיטילו שאור הפרסקי משיטילו גידים והאגוזים משיעשו מגורה ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו והאגזים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו התלתן כדי שתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש

הלכה ב גמרא[עריכה]

משיבחילו בחילו רבי חייא בר ווא אמר חיתה כמה דתימר (זכריה יא) וגם נפשם בחלה בי רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן משיאדימו פניהם וכל התאנים פניהם מאדימות רבי תנחום בר מריון בשם רבי יוחנן לוקח אחת ומניח אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות ואם לאו פטורות הענבים והבאושין משיבאישו רבי זעירא בשם רבי יסא משיקראו באישה רבי אייבו בר נגרי רבי תנחום בר עילאי בשם רבי נחום בר סימאי והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ אמר רבי יוחנן רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה דרבי שמעון בן אלעזר יתיב מתני מכניסין במעי מלפפון ואין מכניסין במעי אבטיח מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה מעי אבטיח לזריעה אם את אומר כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת כל האדומין משיאדימו מיישא תני רימון שניקרה בו אפי' פרידה אחת כולה חיבור למעשר אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי כולו חיבור למעשרות אמר רבי חנינא פשטו הוא לן כל אותה הגפן כל אותו המין חזרו ופשטו לו כל אותה הרוח רבי יוסי בי רבי בון אומר כל אותו הכרם היה כרם קטן ועשאו גדול גדול ועשאו קטן אחד ועשאו שנים שנים ועשאו אחד שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה אף במכבדות תמרה כן אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה ניקורי רטב באביהן מה הן אמרו לו כל אותו הדקל אסור אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא ניקורי רטב באביהן אסור והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין הרימונים משימסו רבי זעירא בשם רבי יסא משיתמעך האוכל תחת ידיו רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי משיכניסו מחצה רבי יונה בעי דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה (דברים א) אחינו המסו את לבבינו פלגין לבבינו התמרים משיטילו שאור רבי חייא בר ווא אמר משיתמלא החרץ רבי יונה בעי מה נן קיימין אם כשיתמלא החרץ נובלת היא אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה רבנין דקיסרין אמרו [משישטחם] ויהיו יפות לאכילה הפרסקין משיטילו גידים רבי זעירא בשם איסי משיטילו גידים אדומים האגוזים והשקדים משיעשו מגורה רבי יודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה אמרו בקליפה התחתונה שהיא סמוכה לאוכל מודים חכמים לרבי יודה באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה תני רבי חיננא בר פפא חרובין שילשולן היא חנטן וכל השחורין כגון ענבי הדס וענבי סנה משינקידו תני רבי חיננא בר פפא משיעשו נקודות נקודות שחורות הפרישין איספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו רבי חיננא בר פפא אמר משיעשו קרחות קרחות לבנות תני רבי שמעון בן יוחי משיזחילו מים אתא עובדא קומי רבי חנינא ובעא למיעבד כרבי חיננא בר פפא חזר ואמר וכי מחמת האוכל הן מקריחות לא מחמת התולעת שיש בהן התלתן משתצמיח כיני מתניתא כדי שתזרע ותצמיח כיצד הוא בודק רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה רבי יונה בעי מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת אמר רבי יוסי בי רבי בון וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת א"ר זעירא כתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח רבי חיננא בשם רבי זיתים וענבים שלא הביאו שליש אף המשקין היוצא מהן להכשיר אינן מכשירים רבי חייה בשם רבי חנינא זיתים מאימתי חייבות במעשרות משיבכר צמייא קייטא לא ביכר צמייא קייטא משביכרו בנות שבע לא ביכרו בנות שבע משיורו מרויות שנייה שבמוקצה רבי לעזר בי רבי יוסי בשם ר' תנחום בר חייא משיבכרו בנות שבע לבנות אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלבד בנות שבע שבאותו מקום