המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קנב
ואינו חייב על העלם מקדש ר׳ ישמעאל אומר ונעלם ונעלם שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.
ובמס' בכורות ד' מ"ו (ריש פ״ח):
מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה עכו"ם ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואין בכור לכהן ר׳ יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר (שמות י"ג) פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל.
ועי' מנחות ד' מ"ה (פ״ד מ״ג): הפר והאילים והכבשים והשעיר אין מעכבין את הלחם ולא הלחם מעכבן, הלחם מעכב את הכבשים ואין הכבשים מעכבין את הלחם דברי ר׳ עקיבא אמר ר׳ שמעון בן ננס לא כי אלא הכבשים מעכבין את הלהם והלחם אינו מעכב את הכבשים שכן מצינו כשהיו ישראל במדבר מ׳ שנה קרבו כבשים בלא לחם אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם אמר ר' שמעון הלכה כדברי בן ננס אבל אין הטעם כדבריו שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר וכל האמור בתורת כהנים אין קרב במדבר, משבאו לארץ קרבו אלו ואלו, ומפני מה אני אומר יקרבו כבשים בלא לחם מפני שהכבשים מתירין את עצמן בלא לחם, לחם בלא כבשים אין לו מי יתירנו.
ואין חפצינו להרבות בדוגמאות אשר רבו הרבה כי גם אלה אשר הובאו יספיקו דים לברר הדבר כי אין סידור המשנה בלא טעם ובלא ראי׳ מקרא, וכל מקום אשר דבריהם הנם בפרטי הדברים ודבר חדש, ובפרט כשהוא חקירה חדשה במקרה הבא, ואין הדברים מוסבים על יסוד המשנה, נתפרשו הדברים גם טעמם ונימוקם, גם דרשה דקראי אשר נאמרו שם.
כי דבר סידור המשנה הוא למסור לנו את הדברים כמו שהם, את הקבלה כמו שהיא, ודבר הלימודים כמו שהם במקום שנסמכו גם עליהם.
ויותר מזה שגם במקום שלא סמכו דבריהם כי אם על יסודי המשנדה, הנה אם לא נוכל להבין זה מעצמינו נתפרש ונמסר לנו גם תמצית השקלא וטרי׳ הזאת במשנה עצמה, ונביא גם מזה איזה דוגמאות לברר הדבר.
עי׳ במס׳ מכשירין פרק ו׳ משנה ח׳:
חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון.
וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר׳ עקיבא קל וחומר הדברים מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה וכו׳ אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון, אמרו לו לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה וכו׳ אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם וכו׳ אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו שהמשקים היוצאים מהם לרצון טמאים ושלא לרצון טהורים אמר להן לא אם אמרתם בסלי זיתים וענבים שתחלתן אוכל וסופן משקה תאמרו וכו׳ שתחלתו וסופו משקה, עד כאן היתה תשובה.
אמר ר׳ שמעון מכאן ואילך היינו משיבים לפניו מי גשמים יוכיחו שתחלתן וסופן משקה וכו׳ אמר לנו לא אם אמרתם וכו׳ ורוב החלב לאדם.
והאם אפשר שיהי׳ איזה ספק בזה והדברים עומדים חיים כי סידור המשנה הוא למסור לנו כל דבר כמו שהוא.