304
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
ולשון המשנה גם בולט לפנינו שמפני שלבד הדברים הראשונים כשנחלק ר׳ עקיבא בשעתו עם חכמי דורו השיבו עליו גם תלמידיו לאחר זמן, וגם זה הי' עוד לפניו ושייכים לעצם הדברים, בא כן במשנה עצמה:
עד כאן היתה תשובה, אמר ר׳ שמעון מכאן ואילך היינו משיבים לפניו.
והיינו שעד כאן היתה תשובת ר׳ עקיבא עם חכמי דורו מכאן ואילך הם דברי ר׳ עקיבא עם דור תלמידיו.
וכל השקלא וטרי׳ הזאת היא רק מתוך יסודי המשנה הקבועים וידועים.
ותחלת דינו של ר׳ עקיבא שחלב בהמה מטמא לרצון ושלא לרצון הוא לדון קל וחומר מדין המשנה ביסודה במקום הזה אשר נאמר בה ״חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון.
ועל זה יאמר ר׳ עקיבא "קל וחומר הדברים מה אם חלב האשה וכו'״ וחכמים השיבו לו שאין זה לימוד "לא אם טמא וכו׳״.
ובהלשון הזה "עד כאן היתה תשובה״ כן הוא גם ענין לשון המשנה במס׳ כלים פרק ז׳ משנה א׳:
הקלתות של בעלי בתים וכו׳ שהוא מסיק מלמטן וקדרה וכו׳ זו היתה תשובת ר׳ יהודה בתנור שנתנו על פי הבור או על פי הדות.
ודברי ר׳ יהודה וחכמים הנם שם בפרק ה׳ משנה ו׳:
תנור וכו׳ נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן ר׳ יהודה אומר אם מסיק מלמטן והוא נסוק מלמעלן טמא וחכמים אומרים הואיל והוסק מכל מקום טמא.
והנה חזרו ופירשו במקומו בפרק ז׳ אצל יסוד המשנה שמזה הוא יסוד דברי ר׳ יהודה בפרק ה׳ "זו היתה תשובת ר׳ יהודה בתנור שנתנו וכו'".
לפי שכן הדבר, שכל שהוא מיסודי הלימוד, נמסר לנו מפורש במשנה לפי שסידור המשנה הוא למסור לנו כל הדברים כמו שהם.
ועי׳ עדיות פרק ו׳ משנה ג':
כזית בשר הפורש מאבר מן החי, ר׳ אליעזר מטמא ר׳ יהושע ור׳ נחוניא מטהרים, עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי ר׳ נחוניא מטמא ור׳ אליעזר ור׳ יהושע מטהרין אמרו לו לר׳ אליעזר מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי אמר להם מצינו אבר מן החי כמת שלם מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא, אף אבר מן החי כזית בשר הפורש ממנו יהי׳ טמא. אמרו לו לא אם טמאת כזית בשר הפורש מן המת שכן וכו׳ אמרו לו לר׳ נחוניא מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי אמר להם מצינו אבר מן החי כמת שלם וכו׳ אמרו לו לא אם טמאת וכו׳ אמרו לו לר׳ אליעזר מה ראית לחלק מדותיך או טמא בשניהם או טהר בשניהם אמר להם מרובה וכו׳ דבר אחר אבר וכו׳ אמרו לו לר׳ נחוניא מה ראית לחלק מדותיך, או טמא בשניהם וכו' אמר להם מרובה טומאת העצמות וכו׳ שהבשר הפורש וכו׳ אמרו לו לר׳ יהושע מה ראית לטהר בשניהם אמר להם לא אם אמרתם במת שיש בו רוב ורובע ורקב תאמרו בחי וכו׳.
וראינו גם בזה שלא לבד שכל עיקר השקלא וטרי׳ בא לפנינו במשנה.
כי אם גם זאת שבכל השקלא וטרי׳ של התנאים הראשונים האלה, יסוד הוכחת כל אחד מהם הוא מהמשנה ביסודה, מיסודי הדברים המקובלים וקבועים.