המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
ורוב החכמים קבלו גירסת יסוד המשנה "השאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה״.
ור׳ יוסי בתוספתא יספר לנו שקלא וטרי׳ של ר׳ יהושע בנו של ר' עקיבא עם ר' עקיבא על יסוד המשנה, ובמס׳ שבועות ד׳ ה׳ מייתינן משנה זו בלא דברי ר׳ מאיר. והעירו שם התוס׳ וכתבו ״הש"ס מקצר ומדלג דברי ר׳ מאיר דאמר בריש נגעים השאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן.״
אבל הדברים פשוטים כי אין זה כי אם גירסת ר׳ מאיר במשנה זו והובא כגירסת החכמים.
ומבואר לנו בזה יסוד חדש, שאף שנאמר על זה "דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים״ אין זה מחלוקת שנחלקו מעצמם ומסברתם, כי אם רק בנוגע לגירסת ונוסח יסוד המשנה.
וכמו שכבר הערנו בפרק הקודם ממשנה תענית פרק ד׳ משנה ד׳:
כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית, קרבן מוסף אין בו בנעילה, קרבן עצים אין בו במנחה דברי ר׳ עקיבא, אמר לו בן עזאי כך הי׳ ר׳ יהושע שונה קרבן מוסף אין בו במנחה, קרבן עצים אין בו בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי.
שמבואר נגלה שמה שנאמר "דברי ר׳ עקיבא" אינו כי אם מה שר׳ עקיבא גרס כן בלשון המשנה, וכשאמר לו בן עזאי שאין זה גירסת ר׳ יהושע חזר בו ר׳ עקיבא וגרס לשון יסוד המשנה כגירסת בן עזאי בשם ר׳ יהושע.
ועי׳ במס׳ כלים פי״ג משנה ז׳:
הכדומין האשקלונין שנשברו והאונקלי שלהן קיימת, הרי אלו טמאין. המעבר והמזרה והמגוב, וכן מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכת הרי אלו טמאין.
ועל כולן אמר ר׳ יהושע דבר חדש חדשו סופרים, ואין לי מה להשיב.
ואמנם שמוכח ממקום הזה הרבה יותר, ונבאר כל זה על הסדר.
ראשונה בנונע להמשנה הזאת, הנה זה ודאי שלא היתה היא עומדת לעצמה לפני ר׳ יהושע, שהרי אין לה ענין כלל לעצמה, וגם יחסר לה כל היסוד אשר ממנה באה, ודבר פשוט הוא, שהיתה אך אחרי המשנה שלפניה, אשר אך עליה יסבו הדברים ושם בא:
עץ המשמש את המתכת טמא, והמתכת המשמשת את העץ טהורה, כיצד פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפי׳ אחת טמאה, פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה, טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג טמאה, טבעת של אלמוג וחותם שלה של מתכת טהורה, השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה בפני עצמה.
זה הוא יסוד דיני המשנה, ועל המשנה הזאת הוא שבא אחריה משנה ז׳ אשר יסודה מתוך משנה ו׳ ונאמר בה:
"הכדומין האשקלונין שנשברו וכו׳ הרי אלו טמאין״ ועל זה באו דברי ר׳ יהושע:
ועל כולן אמר ר׳ יהושע דבר חדש חידשו סופרים ואין לי מה להשיב.