המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קכג
וכפי׳ המפרשים "דבד חדש חדשו סופרים, ראוין היו להיות טהורין דפשוטי כלי עץ נינהו ומשום שן אחת של מתכת לא נחתא להו טומאה, ואין לי מה להשיב מפני מה אמרו כך. ומבואר מעצמו ששתי המשניות האלה היו מסודרות, ויהיו כן לפני ר׳ יהושע כמו שהנם לפנינו.
ויש בזה עוד דבר יותר גדול, שדברי ר׳ יהושע בזאת, וכמו שאמר על משנה זו, אף כן באו דבריו על עוד חמשה משניות אשר שנים מהם הם מענינים שונים, וממסכתות שונות אשר באו ביסוד המשנה.
ורבי וסייעתו סדרו את כל החמשה משניות אלה זו אחר זו במס׳ טבול יום, רק מפני דברי ר׳ יהושע אשר באו עליהם.
ורבינו התוספת יום טוב מפני שלא עמד על הדבר הזה השיג על הראשונים ז״ל שלא כדת, וכבודו הגדול במקומו מונח.
ובמס׳ טבול יום פרק ד׳ מראש הפרק ואילך באו סדור משניות אלה זה אחר זה:
משנה א׳) אוכל מעשר ראשון שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי והשלישי טהור לחולין.
משנה ב׳) האשה שהיא טבולת יום לשה את העסה וקוצה לה חלה ומפרשתה ומנחתה בכפישה מצרית או בנחותא ומקפת וקורא לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין.
משנה ג׳) עריבה שהיא טבולת יום לשין בה את העיסה וקוצין ממנה חלה ומקפת וקורין לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור לחולין.
משנה ד׳) לגין שהוא טבול יום ומלאהו מן החבית מעשר טבל, אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך הרי זו תרומת מעשר, אם אמר הרי זה ערוב לא אמר כלום, נשברה החבית הלגין בטבלו, נשבר הלגין החבית בטבלה.
משנה ה׳) בראשונה היו אומרים מחללין על פירות עם הארץ (ואין חוששים שמא פירות עם הארץ מעשר הן ונמצא מחלל מעשר על מעשר) חזרו לאמר אף על מעותיו.
בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו, חזרו לאמר אף המפרש והיוצא בשיירא, ר׳ שמעון שזורי אומר אף המסוכן.
משנה ו׳) הכדומין האשקלונין שנשברו ואונקלי שלהם קיימת הרי אלו טמאין, המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שנטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכת הרי אלו טמאין.
ועל כולן אמר ר׳ יהושע דבר חדש חדשו סופרים ואין לי מה להשיב.
והרע״ב בפירושו שם כתב "ועל כולם אמר ר׳ יהושע בתוספתא מוכח דאכל הנך מילי דמתניתן קאי ר׳ יהושע מהאשה שהיא טבולת יום עד כאן ומשום דר׳ יהושע קאי אכולהו תנא הכא מילי טובא שאין ענינם לכאן״.
ודבריו הם מתוך דברי הר״ש והרא״ש שגם הם כתבו כן.
אבל הרב בעל תוס׳ יום טוב ז״ל לא דקדק במקום הזה בדבריהם והשיג על כולם יחד וכתב: