246
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
"כתב הר״ב בתוספתא מוכח דאכל הנך מילי דמתניתן קאי ר׳ יהושע מהאשה שהיא טבולת יום עד כאן כן כתב הר׳׳ש ומסיים ובהדי׳ קתני בתוספתא מילתיה דר׳ יהושע אאשה ועריבה עד כאן. וקשיא לי דליתני אאוכל מעשר דריש פירקין דהויא דומיא דאשה ועריבה ודקדקתי בתוספתא פ״ב ולא ראיתי שם כי אם אשה בלבד ותו לא מכל מה שנשנה בזה הפרק כלל מראשו ועד הכא, אבל נשנה שם הרבה ממה שנשנו במשניות דפ״ב ופ״ג ולפיכך נראה יותר דהאי ועל כולן דהכא לא נשנה אלא אהני דהכא במשנה זו וכמו שהיא שנויה גם כן בכלים והתם עיקר והכא אגב גררא וכדכתב הרמב״ם שהחזירה בכאן משום דבר חדש שבה מאמר הקודם חזרו לאמר״ אלה דבריו.
ואין להם מקום כלל, ודבר תמוה הוא גם סגנון השגה כזו.
שהרי לפי דעת התוס׳ יום טוב, אין דבריו השגה על דברי הראשונים, כי אם שדברי הר״ש והרא״ש והרע״ב הנם מוכחשים, כי הם סמכו עצמם על התוספתא והוא יכחישם שלא נמצא זה שם.
ובמח״כ תחת לדקדק בתוספתא הי׳ עליו לדקדק בדברי הראשונים ז״ל, ואז הי׳ רואה שאין מקום להשגתו, וכי דבריהם ברורים, וכי גם אי אפשר כלל לאמר כדבריו. וסבור הי׳ רבינו התוספת יום טוב שכונת דברי הראשונים הוא לאמר שבתוספתא באו דברי ר׳ יהושע על כל אחת ואחת מהמשניות האלה, ועל כן הכחישם שלא נמצא שם כן.
אבל אין הדבר כן, והצעת דבריהם זה הוא:
המשנה דהכדומין האשקלונין היא האחרונה אחרי כל המשניות האלה, שאין להם דבר עם מס׳ טבול יום, ואשר בסופה באו דברי ר׳ יהושע "ועל כולן אמר ר׳ יהושע דבר חדש חידשו סופרים ואין לי מה להשיב״.
ומשנה זו לבד שאין לה ענין במס׳ טבול יום ומקומה רק במס׳ כלים, הנה באמת כבר באה במס׳ כלים בסידור המשנה, ובהכרח שיש טעם על זה את אשר נכפלה במקום הזה. ואם כי נמצאו לפעמים משניות שנאמרו במקומם ונשנו גם במקום אחר, זה הוא רק או שיש להם שייכות בעצם ענינם הם, או שיש להם גררא ונשנו אגב גררא.
ונפלאו דברי רבינו התוס׳ יום טוב שכתב "התם עיקר והכא אגב גררא” אבל לא ביאר איזה גררא והרי אין בזה שום ענין אשר יגרר אותם יחד אם לא דברי ר׳ יהושע שנאמרו על כולן כדברי הר״ש והרא״ש והרע"ב.
ולא זו בלבד שאין ענין כאן למשנה זו של הכדומין האשקלונין האחרונה שבכולן, כי אם שגם שני הדברים השונים שבאו לפני זה, והם "בראשונה היו אומרים מחללין על פירות וכו׳" ושאחר זה בדיני גט ״בראשונה היו אומרים היוצא בקולר וכו׳״ אין להם לא מקום במס׳ טבול יום, ולא איזה גררא למה שנאמר לפני זה, ולא למה שבא אחריהם במשנת הכדומין האשקלונין.
ודבר פשוט הוא ככל דברי הראשונים שרק מפני שר׳ יהושע אמר כן על כל אחת מהמשניות הללו, אך מפני זה סידרום רבי וסייעתו גם יחד עם השלשה משניות ממס׳ טבול יום משנה ב׳ ומשנה ג׳ וד׳ שגם עליהם אמר ר׳ יהושע כן.