212
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
וכבר כתב שם גם המפרש "לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד, ולענין
הצלה על הפתחים דתנן בפ״ג משנה ו׳ כזית מן המת פתחו בטפח להציל
הטומאה על הפתחים אבל הכא בבית שנסדק טומאה בפנים וכו'" (והוא מדברי
הר״ש).
והנה דברי ר׳ יוסי בשם בית הלל, היינו דברי בית הלל במשנתינו ריש פרק י״א שר׳ יוסי יאמר שדברי בית הלל הם פותח טפח.
ועל זה יאמר רבי שלפי דעתו לא נאמרו דברי בית הלל בפותח טפח על משנה זו שלפנינו ודברי בית הלל על משנה זו היא כל שהוא.
וקבלת ר׳ יוסי בשם בית הלל פותח טפח היא על משנה שבפ״ג, ששם הכל מודים בזה, וכמו שבא שם במשנה.
כזית מן המת פתחו בטפח והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה על הפתחים.
ועי׳ בזה דבר גדול מאד במס׳ נזיר ד׳ נ"ב: שבא שם תוספתא דמס׳ אהלות:
"דתניא בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים או משנים או משלשה ובית הלל אומרים רובע מן הגויה, מרוב הבנין או מרוב המנין אמר ר׳ יהושע יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד שבית שמאי אומרים משנים או משלשה או משני שוקיים וירך אחד או משני ירכיים ושוק אחד הואיל ורוב גובהו של אדם מגובה ובית הלל אומרים מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין הואיל וישנן במפרקי ידים ורגלים."
והיינו שעל יסוד המשנה במס׳ אהלות פ"ב מ״א "אלו מטמאין באהל המת וכו׳ רובע עצמות וכו׳״ על זה נחלקו בית שמאי ובית הלל שבית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים וכו׳ ובית הלל אומרים רובע עצמות מן וכו׳.
ויבאר זה ר׳ יהושע שקבלת בית שמאי על המשנה וקבלת בית הלל על המשנה אחת היא, ומחלקותם באה רק מפני ששמעו וקבלו זה בסגנונים שונים שבאמת אינם אלא אחת.
והוא ממש כמו שכבר נתבאר לנו בחלק ב׳ מעמוד 484ולהלן בנוגע להאמוראים. ועי׳ במס׳ כלאים ריש פרק ו׳:
איזה עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה, נותנין לו עבודתו ד׳ אמות. בית שמאי אומרים מודדין ד׳ אמות מעיקר הגפנים לשדה ובית הלל אומרים מן הגדר לשדה, אמר ר׳ יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן אלא אם יש שם ד׳ אמות מעיקר גפנים וכו׳. והנה על זה שנאמר "נותנין לו עבודתו ד׳ אמות״ נחלקו בית שמאי ובית הלל האיך מודדין זה(כט).
ועי׳ במס׳ ערלה פרק ב׳ משנה ד׳ שאחרי מה שנאמר שם לפני זה בדבר השיעורין שהאיסורין בטלים בהם, כל אחד לפי שיעורו, אם במאה אם במאתים, נאמר שם אחר זה דין דבד המעמיד שבזה הדין שגם שיעור יותר קטן אינו בטל.
הערה (כט): ור' יוחנן בן נורי פליג על ת"ק בענין דברי בית הלל, עי׳ שם בתוס' יו״ט בשם הכסף משנה