עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/213

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪208‬‬

המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬


‫ויהי׳ איך שיהי׳ אך זה לבד הוא כל דבר מחלוקותם בשיעור דין "כסף"‬ ‫האמור במשנה לפניהם ולפנינו‪.‬‬

‫ועי׳ במס׳ נדרים ד׳ כ׳: (פ״ג מ"א): ‬ "ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי, ונדרי שגגות, ונדרי‬ ‫אונסין, נדרי זירוזין כיצד הי׳ מוכר וכו׳ נדרי הבאי אמר קונם אם לא ראיתי‬ ‫בדרך הזה כיוצאי מצרים, אם לא ראיתי וכו׳ נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי‬ ‫ונזכר שאכל ושתה וכו׳ ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו‬ ‫אביו ואחיו‪.‬ ‬ ‫היו עמהם אחרים בית שמאי אומרים הן (אביו ואחיו שנאמרו במשנה)‬ ‫מותרין ומה שעמהם אסורין, ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין‪.‬‬

‫ואחר זה שם במשנה ג׳ מדין נדרי אונסין בא לשון יסוד המשנה: ‬ ‫נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו‬ ‫נהר, הרי אלו נדרי אונסין, נודרין להרגים ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה‬ ‫אף על פי שאינה של תרומה, שהן של בית המלך אף על פי שאינן של בית‬ ‫המלך(כ"ג)‪. ‬‬ ‫בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה, ובית הלל אומרים אף‬ ‫בשבועה, בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר ובית הלל אומרים אף יפתח‬ ‫לו, בית שמאי אומרים, במה שהוא מדירו, ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו.

‫והננו רואים לפנינו את כל ענין דבריהם, ומה הם דברי בית שמאי ובית‬ ‫הלל על יסוד המשנה‪.‬‬

הננו רואים מפורש שכל דיני ארבעה נדרים שהתירו חכמים, זה הי׳ כלו‬ ‫כבר לפניהם, כמו שהוא לפנינו‪.‬‬

‫והננו רואים גם זאת כי דבריהם אין לו ענין כלל לעצמו, והנהו הולך רק‬ ‫על יסוד המשנה, ועל לשונה הקבוע לפניהם‪.‬‬

והם נחלקו אצל דין נדרי שגגות שביסוד המשנה נאמר על נדרי שגגות, ‫כגון שראה אותם אוכלים תאנים, ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו‪.‬‬

‫ועל זה נחלקו בכונת דברי המשנה, ובענינה, אם הכונה שרק אביו ואחיו‬ ‫מותרין כמו שהוא בלשון המשנה, אבל אם היו שם גם אחרים אצלם נשאר הנדר‬ ‫כמו שהוא שהרי אצלם אין זה נדרי שגגות‪.‬‬

‫ובית הלל סוברים שאי אפשר להיות נדר מקצתו מותר ומקצתו אסור, ‫ומכיון שנאמר במשנה שאביו ואחיו מותרין משום נדרי שגגות, הותר כל הנדר‬ ‫ממילא, גם בנוגע לאחרים‪.‬‬

‫ועל כן הנה גם יותחלו דבריהם מן האמצע ואין לו ענין לעצמו, כי אם‬ ‫על יסוד המשנה‪. ‬‬



הערה (כ"ג): אם גם הפרטים המפרשים את הכלל מן נודרין להרגים וכו' עד בית המלך גם‬ ‫הם מיסוד המשנה, או שבאו אחר זה לפרט ולבאר, זה הוא ענין גדול בנוגע לכל סידור המשנה, ‬אשר יבואר‬ לכל פרטיו בכרך הבא בדברינו על ימי יבנה וחיתום המשנה בימי רבי. ‬ ולדברינו במקום הזה אין זה נוגע לפי שדברי בית שמאי ובית הלל הנם על עיקר יסוד דברי המשנה‬ ‫בנדרי אונסין, ולא על הבא אחר זה.