עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/214

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קה‬


‫היו עמהם אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין (אביו ואחיו הנאמרים‬ ‫במשנה) ומה שעמהם אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין (כד)‪.‬‬ ‫ וכן הוא גם עם מחלקותם במשנה השניה בדין נדרי אונסין שעל יסוד דין‬ ‫המשנה שנדרי אונסין מותרין, סוברים בית שמאי שזה דוקא ולא שבועה החמורה‬ ‫יותר, וגם בנדר לא יפתח הוא בעצמו, וגם לא יוסיף על מה שלא ידרשו ממנו‬ ‫בפירוש, וכל זה גם לבית שמאי רק חומרא מדרבנן, ובית הלל מתירין‪.‬‬

‫ודבר שאין צריך לאמר הוא, כי דיני נדרים בסידור המשנה שהי׳ לפני בית‬ ‫שמאי ובית הלל לא הותחל בנדרים שהתירו, שהרי בדין התורה העיקר הוא נדרים‬ ‫האסורים, ובהכרח שכבר בא שם נדרי איסור, ואחר זה ארבעה נדרים המותרין, ‫וכמו שהוא באמת גם לפנינו (כה).

‫ועי׳ במס׳ אהלות פרק י״א משנה א׳:‬ ‫ הבית שנסדק טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורים, טומאה בפנים כלים‬ ‫שבחוץ טהורים‪.‬‬

‫בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים ובית הלל אומרים כל‬ ‫שהוא, ר׳ יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח‪.‬‬

‫ועי׳ תרומות פרק א׳ משנה ד׳:

‫אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין‪.‬‬

‫ואם תרמו בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן, ובית הלל אומרים אין‬ ‫תרומתן תרומה‪.

‫ובמס׳ יבמות ד׳ ס"א במשנתינו (פ"ו מ״ו):‬

‫לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים‪.‬‬

‫בית שמאי אומרים שני זכרים, ובית הלל אומרים זכר ונקבה‪.‬‬ ‫ והדברים בולטין בכל זה לפנינו שדבר בית שמאי ובית הלל הנם רק‬ ‫לפרש גדר דברי המשנה ביסודה, ושם נאמר "אין תורמין וכו׳" ובאו הם לבאר איך‬ ‫הדין אם עבר ותרם, וביבמות במשנה נאמר סתם "‬אלא אם כן יש לו בנים"‬

‫ויגדירו הם מה נכלל בזה אם שני זכרים או זכר ונקבה, ובמשנה אהלות נאמר‬ ‫סתם "הבית שנסדק" ויגדירו הם אם הכונה גם לסדק כל שהוא, או שצריך שיעור‬ ‫אם טפח או ארבעה טפחים‪.‬‬

‫וכל זה מפורש ומבואר שכל דבריהם אינם כי אם זה לבד לפרש להגדיר‬ ‫ולבאר דברי המשנה‪.‬‬

‫ועי׳ שביעית פרק ח׳ משנה ג׳:

‫אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין, ולא תאנים‬ ‫במנין ולא ירק במשקל‪.‬‬ ‫ בית שמאי אומרים אף לא אגודות, ובית הלל אומרים את שדרכו לאגוד‬ ‫בבית אוגדין אותו בשוק כגון הכרישין ונץ החלב‪.‬‬




הערה (כד): הגירסא במשנה צ״ל ״היו״ ולא ״והיו״ כי הלא מתיבת "היו עמהם אחרים״ מתחיל‬ ‫הענין, בנוגע למחלוקת בית שמאי ובית הלל, והוא ענין לעצמו, ודבר נדרי שגגות נגמר לגמרי עם ונמצאו אביו‬ ‫ואחיו, ובטעות הוסיפו וי״ו על תיבת ״היו״‪.

הערה (כה): ועי' הדברים לפנינו בהימים הראשונים פרק ל"ב.