משנה תרומות א ד

על כן מי שיש לו יין וענבים, ותרם מן הענבים שיעור התרומה הראויה לאותן הענבים ולאותו היין, והוא חושב על מה שתרם מן הענבים שהוא תרומה על הכל, בית שמאי אומרים, כי זה שתרם מן הענבים יספיק לתרומה החייבת לענבים, ונשאר עליו לתרום את היין, וזהו עניין אמרו תרומת עצמן בהן.

ובית הלל אומרים, אינה תרומה בשום פנים, אלא אם יכוין שיהיו אלו הענבים תרומה על הענבים בלבד, לא על הענבים ועל היין.

ולשון ספרי, "שומע אני, יתרום שבולין על חיטים, וענבים על יין, וזיתים על השמן, תלמוד לומר כדגן מן הגורן - מן הגמור":

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

אין תורמין זיתים על השמן בירושלמי (פ"א ה"ב) פריך תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכה את אמר כן ומשנה היא בסוף פרקין וקתני דאין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו כגון [וכו'] משמן ויין על זיתים וענבים ולא מזיתים וענבים על יין ושמן ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו כגון מזיתים על זיתים ועתיד לכותשן ומענבים על ענבים ועתיד לדורכן או בכתושין ונידוכין וקתני סיפא דאם תרם תרומתו תרומה והכא אמרי בית הלל אין תרומתו תרומה ומשני ר' אילא בשם ר' יוחנן מפני גזל השבט מהו גזל השבט מפני הטורח לדרוך זיתים וענבים ר' מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים כלומר כשתורם הזיתים על השמן אם ארבעה סאים זיתים מוציא סאתים שמן היה לו לתרום ד' סאין זיתים על צ"ח סאין שמן והוא לא עשה כן ולא הפריש עליהן אלא ב' סאין זיתים ופריך הגע עצמך שתרם לפי השמן ומשני כדון עבד כן וזמן חורון לא עבד כן כלומר גזירה דילמא לא עביד כן זימנא אחרינא עוד משני חברייא חמי ליה ואמר זה נתכוין לרבות (וזה) [ואני] לא מתכוין לרבות ותימה מה תירץ מ"מ קשיא מתני' דשילהי פירקי' דקתני תרומתו תרומה ולא חיישינן לגזל השבט ואין לתרץ דדוקא בזיתים וענבים שצריך לאוצרם ויש טורח שייך גזל השבט [ולא] בשאר דברים דפלוגתא הוא בירושלמי חזקיה אמר לא שנו אלא זיתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא רבי יוחנן אמר לא שנייא היא זיתים על השמן וענבים על היין היא שאר כל הדברים אלמא דרבי יוחנן גופיה דמשני משום גזל השבט לא מפליג וכיוצא בזו תנן לקמן בפרקין (מ"ח) אין תורמין שמן על הזיתים הכתושים ולא יין על ענבים הנדרסות ואם תרם תרומה ויחזור ויתרום ופריך עלה בירושלמי ממתני' בסוף פרקין דקתני מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהיינו משמן על זיתים תרומתן תרומה ולא קתני ויחזור ויתרום ומשני רבי אילא בשם רבי יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטלים והשתא מאי משני ההוא אסוף פרקין נמי נימא ויחזור ויתרום משום גדר מי חטאת והשתא קשיין הנך ג' משניות דהכא גבי זיתים על השמן וענבים על יין קתני אין תרומתו תרומה ולקמן גבי שמן על הזיתים ויין על הענבים קתני תרומתו תרומה ויחזור ויתרום ובסוף פרקין קתני בכולהו תרומתו תרומה ואין צריך לחזור ולתרום ואי לא ההיא דסוף פרקין לא קשיא מציעיתא אקמייתא דיש לחלק בין זיתים על שמן ושמן על זיתים ועוד קשה דלקמן בירושלמי (שם) ברייתא דתני אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר ב"ש אומרים תורמים וב"ה אומרים אין תורמים הכל מודים שאם תרם שאין צריך לתרום הרי ברייתא זו קשה אמתני' דהכא ויש ליישב כולן הא דתנן בזיתים על השמן אין תרומתו תרומה אתורם שלא מדעת כהן דאיכא גזל השבט ואם נטל רשות מן הכהן דזמנין דניחא ליה לכהן בזיתים וענבים יותר משמן ויין ואפילו דלכתחלה אסור דיעבד תרומתו תרומה ורבי מנא דמפרש טעמא משום דמבקש לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים לטעמיה דלקמן בההיא ברייתא ואמתני' דעדיות לית כאן זיתים על השמן אלא שמן על הזיתים וההוא דמדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו לאו בשמן על הזיתים איירי אלא בשאר פירות כגון מדבר שלא נתרמה על דבר שנתרמה וכן כל פירות חוץ מזיתים וענבים על היין דבהני אין תרומתן תרומה ובשאר פירות תרומתן תרומה והא דקשיא מציעיתא אדסוף פרקין ומשנינן משום גדר מי חטאת שפיר משני דמתניתין דסוף פרקין בשתרומה הראשונה קיימת ומציעיתא כשאין הראשונה קיימת דהכי מסיק רבי מנא עלה בירושלמי (פ"א ה"ה) דר' יוסי אומר דשמן על הזיתים תרומה ויחזור ויתרום כשאין הראשונה קיימת אבל קיימת קורא לה שם ודיו והיינו טעמא דבשאין הראשונה קיימת שייך גדר מי חטאת משום דעיקר טהרה שהיו עושין בגבולין משום סרך תרומה ובשאין הראשונה קיימת חייבוהו לחזור ולתרום דמחמת התרומה על כרחו יטהר ויזה עליו כדי לאכלה בטהרה וא"ת לרבי מנא דמפרש טעמא דזיתים על שמן משום דתורם לפי הזית זיתים על זיתים לישתרי ואמאי תנן אין תורמין מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ועוד תני ר' אושעיא לקמן זיתים על זיתים ועתיד לכותשן ענבים על ענבים ועתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום וצריך לומר דבהני מודי רבי מנא לטעמא דגזל השבט:

ב"ש אומרים תרומת עצמן יש להן כלומר קדשו מדומעין והוו הזיתים חולין ותרומה מעורבים זה בזה ויש להן תורת מדומע וימכרו לכהן בדמי תרומה ואם בא לעשותן תרומה ומעשר על מקום אחר אינו יכול:

וב"ה אומרים אינה תרומה כלל ותורת טבל גמור עליהם ויכול לעשותם תרומה ומעשר על מקום אחר ואפי' לכהן אסירי באכילה כטבל בירושל' (שם) תמן תנינן אין תורמין מטמא על הטהור תני בשם ר' יוסי אם תרם מטמא על הטהור בין שוגג בין מזיד מה שעשה עשוי מה א"ר יוסי הכא מה אם תמן שכולו הפסד לכהן אתמר מה שעשה עשוי הכא שאין כולו הפסד לכהן לא כל שכן אשכח תני בשם ר' יוסי אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם ב"ש אומרים תרומת עצמן בהן ובית הלל אומרים אין תרומתו תרומה מחלפה שיטתיה דר' יוסי התם אמר מה שעשה עשוי וכה אמר הכן תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם נאמנין [ה"א טועין] לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל זיתים על השמן וענבים על היין מצויין הן אם אומר אתה כן אף הוא סבור שמותר לתרום זיתים על השמן וענבים על היין פי' אשכח תני בשם רבי יוסי הך ברייתא לא פליגי אברייתא דלקמן שהבאתי לעיל מהך ברייתא ואיכא לשנויי כדתנן מתני':

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין תורמין זיתים על השמן - מי שיש לו שמן שחייב להפריש ממנו תרומה, וזיתים שחייב להפריש מהן תרומה, אינו יכול לתרום מן הזיתים כפי השיעור שיש לו לתרום על הזיתים ועל השמן, ולפטור השמן בתרומת הזיתים דכתי' (במדבר יח) כדגן מן הגורן, מן הגמור על הגמור, ולא ממה שאינו גמור על הגמור:

ואם תרם בית שמאי אומרים תרומת עצמן יש בהן - כלומר אין כאן תרומה אלא על הזיתים בלבד אבל לא על השמן:

וב"ה אומרים אינה תרומה - הואיל ונתכוון לתרום גם על השמן אין כאן תרומה לא על הזיתים ולא על השמן, והרי הוא כאילו לא תרם כלל:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ובית הלל אומרים אין תרומתן תרומה. ע' במשנה ח' ובסוף פרקין. [ובמשנה ב' פ"ה דעדיות].

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בפי' ר"ע ז"ל. דכתיב כדגן מן הגורן מן הגמור על הגמור וכו' כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה דהא תנן לקמן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו וכו' ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו וכו' ואם תרמו תרומתן תרומה ובכאן כ"ע ס"ל דאינה תרומה ומה שתירץ הוא לקמן מהיין צריך ראיה ויותר הי' נראה דהטעם הוא דזיתים ושמן הוו כתרי מינין כגון חומץ ויין דלקמן רפ"ג אך שמן על זיתים לאכילה תורמין בתחלה דזה השמן כבר הי' זיתים ולא הוי ממין על שאינו מינו אלא מן היפה על הרע וצ"ע בירושלמי דבירוש' משמע כפירושו שהטעם הוי משום גזל השבט והוי גזרת חכמים וצ"ל שיש כח ביד חכמים לעשות התרומה טבל. ואפשר לומר שהטעם הוא משום שכל התורם על דעת רבנן הוא תורם וצ"ע ע"כ. וכתבו הר"ש והרא"ש ז"ל בירושלמי פריך תמן תנינן אין תורמין מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ומשנה היא בסוף פרקין ומסיים בה ואם תרם תרומתו תרומה והכא אמרי בית הלל אין תרומתו תרומה דזיתים על שמן היינו מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ומשני ר' אילא בשם ר' יוחנן מפני גזל השבט מהו מפני גזל השבט מפני הטורח שצריך הכהן לדורכן ולעשות מהם יין ושמן ר' מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים. כלומר אם ארבע סאים דזיתים עושין סאתים דשמן הי' ראוי לתרום ד' סאים על תשעים ושמונה סאין שמן והוא אינו תורם אלא סאתים ופריך הגע עצמך שתרם לפי השמן ומשני כדין הוא עביד הכין וזמן חורן לא עביד כן כלומר גזרינן דילמא לא עביד כן זימנא אחריתי עוד משני חמי תבריה לי' ואמר זה מתכוין לרבות ואני איני מתכוין לרבות ותימה מאי קמשני במתני' דשילהי פרקין נמי ניחוש לגזל ואין לומר דדוקא בזיתים ובענבים שצריך לעצרן בגת ובבד ויש טורח גדול שייך גזל השבט ולא בשאר דברים דהא פלוגתא היא בירוש' חזקי' אמר לא שנו אלא זיתים על שמן וענבים על יין הא שאר כל הדברים לא ר' יוחנן אמר לא שניא היא זיתים על שמן וענבים על יין היא שאר כל הדברים אלמא דר' יוחנן גופיה דמשני משום גזל השבט לא מפליג. עוד תנן לקמן בפרקין אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכין ואם תרם תרומה ויחזור ויתרום ופריך עלה ממתני' דסוף פרקין דקתני מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהיינו משמן על זיתים תרומתו תרומה ולא קתני תרומה ויחזור ויתרום ומשני נמי ר' אילא בשם ר' יוחנן משום גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטלים ותימה מאי קמשני ההיא דשלהי פרקין נמי נימא דיחזור ויתרום משום גדר מי חטאת והשתא הני תלת מתני' קשיין אהדדי. דמתני' דהכא קתני דזיתים על שמן וענבים על יין אין תרומתו תרומה ולקמן גבי שמן על זיתים ויין על ענבים קתני תרומה ויחזור ויתרום ובסוף פרקין קתני בכולהו תרומתו תרומה ואין צריך לחזור ולתרום ויש לתרץ כולם דהא דתנן בזיתים על השמן אין תרומתו תרומה בתורם זיתים וענבים שלא מדעת הכהן מפני גזל השבט אבל אם מדעת הכהן (לא). דזימנין דניחא לי' לכהן בזיתים וענבים תרומתו תרומה ולכתחלה לא שמא פעם אחרת יעשה כך שלא מדעת הכהן ור' מנא דמפרש טעמא משום דמבקש לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים לטעמי' דאיהו אמר לקמן [הגה"ה לשון ה"ר שמשון ז"ל לטעמיה דלקמן בההיא ברייתא ואמתני' דעדיות לית כאן וכו':] אמתני' א"ר מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים. וההיא דמדבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר על דבר שנגמרה מלאכתו בשאר פירות מיירי אבל בזיתים וענבים אין תרומתו תרומה דהפסד גדול יש לכהן אם הוא תורם לפי הזיתים והענבים והא דקשה ממציעתא אסוף פרקין ומשני משום גדר מי חטאת ר' אילא מוקי למציעתא כשאין הראשונה קיימת ואמרו חכמים שיחזור ויתרום משום גדר מי חטאת דעיקר טהרה שהיו עושין בגבולין היא משום סרך תרומה הלכך כשתרם מדבר שלא הי' ראוי לתרום ונאבדה הראשונה הזקיקוהו לתרום אחרת כדי שיצטרך הכהן ליטהר ולאכלה בטהרה וסיפא כשהתרומה קיימת:

בית שמאי אומרים תרומת עצמן יש בהן: פי' קדשו מדומעין והוו הזיתים חולין ותרומה מעורבין זה בזה וימכרו לכהן בדמי תרומה. ובה"א אינה תרומה כלל וטבל גמור הוי ואפילו לכהן אסור ויכול לעשותם תרומה ומעשר על מקום אחר עכ"ל ז"ל עוד הקשה ה"ר שמשון ז"ל וא"ת לר' מנא דמפרש טעמא דזיתים על שמן משום דתורם לפי הזיתים זיתים על זיתים לישתרי ואמאי תנן אין תורמין מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ועוד תני ר' אושעיא זיתים על זיתים ועתיד לכותשן ענבים על ענבים ועתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום וצריך לומר דבהני מודה ר' מנא לטעמא דגזל השבט ע"כ:

ואם תרמו בש"א וכו': במס' עדיות פ"ה שנינו תורמין זיתים על שמן וענבים על יין כדברי ב"ש ובה"א אין תורמין וקשיא אמתני' דממתניתין משמע דפלוגתייהו בדיעבד ומהתם שמעי' דפלוגתייהו בלכתחילה וליכא למימר דההיא דהתם [פי' דמשנה דעדיות מתחלת ר' יוסי אומר ששה דברים וכו'] ר' יוסי היא ומתני' אליבא דתנא אחרינא דה"נ משמע בירושלמי דר' מאיר אית לי' סברא אחרינא דזה לשון הברייתא וכנוסח שכתב החכם ה"ר אליעזר אזכרי ז"ל אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם תרומתו תרומה דברי ר"מ ר' יוסי אומר בש"א תרומת עצמן בהן ובה"א אין תרומתן תרומה וה"נ אמרי' בהדיא בירוש' אשכח תני בש"ר יוסי בש"א תרומת עצמן בהן ובה"א אין תרומתן תרומה. דא"כ קשה דר' יוסי אדר' יוסי ונלאו. רעיוני למצוא תשובה שלימה לדבר ומ"מ ראה זה מצאתי בירושלמי שר' מנא הגיה ההיא דעדיות ולא גרס תורמין זיתים על שמן וכו' רק תורמין שמן על זיתים דגבי גזל השבט מחמיר ר' יוסי וגבי גדר מי חטאת הוא דמיקל ופריך עליה דר' מנא ור' יוסי האמר תרומה ויחזור ויתרום דתניא ר' יוסי אומר בש"א תורמין שמן על זיתים ויין על ענבים ובה"א אין תורמין שאם תרם צריך לחזור ולתרום שנייה ומשני התם כשאין הראשונה קיימת שנאבדה והזקיקוהו לחזור ולתרום שנייה כיון שהראשונה תרמה שלא כרצון חכמים ונתנו טעם לדבריהם מפני חשש טומאה כדי שיחזור ויטהר פעם שנית ויזה עליו מטומאת מת ומתני' דעדיות מיירי כשהראשונה קיימת קורא לה שם ודיו ע"כ מצאתי מן הירוש' עם פי' החכם ה"ר שלמה ז"ל ומ"מ הקושיא עדיין במקומה עומדת דר' מנא קאי בין אמתני' דעדיות בין [כבר כתב בהג"ה דלעיל בשם הר"ש ז"ל דר' מנא מגיה רק הברייתא המבואר לעיל לא המתני' דהכא וא"כ אין כאן מקום לתמיהתו כלל ודו"ק.] אמתני' דהכא וכמו שלראה מתוך פי' ה"ר שמשון ז"ל והרא"ש ז"ל שהעתקתי לעיל ואפשר לומר דלאו דוקא נקט התם לשון לכתחלה אלא איידי דתנא רישא דהתם לשון לכתחילה נקט נמי סיפא לשון לכתחילה: