עיקר תוי"ט על שביעית ב

משנה שביעית, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) כלומר ואין כאן צל, (לכן נקרא שדה הלבן) וברפ"ג דפאה כ' טעם אחר לפי שהתבואה כשתבשלת מתלבנת:

(ב) (על המשנה) כל זמן שבני אדם. ירושלמי לא סוף דבר בשיש לו מקשה ומדלעת אלא אפילו מאחר שבני אדם עתידין ליטע במקשאות ובמדלעות מותר:

(ג) (על הברטנורא) הכוונה לומר שבני אדם נוטעים במקשאות כו'. אבל פירוש מקשאות מקום זריעת הקשואים. ר"מ:

(ב)

(ד) (על הברטנורא) לכאורה בכל אילנות קאמרי דקשואין ודלועין אינם ראוים להקרא אילנות. אבל כד דייקינן שפיר על כרחך דמתניתין דוקא קשואין ודלועין תני לה ועיין באריכות בתוי"ט:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ה) (על הברטנורא) ואע"ג דנשמעינהו ממתניתין ב' מעשנים כו' י"ל דה"א דדוקא עישון שאינה עבודה בגוף האילן הוא דשרינן בתוספת שביעית קמ"ל דאף זיהום שהוא בגוף האילן נמי שרי:

(ו) (על המשנה) ומשקין אותן. לשון הר"מ שופכים מים על ראש האילן ויורד על גוף האילן כולו וי'שקהו:

(ה)

(ז) (על הברטנורא) כלומר שאין דרכן להתבשל עד תשרי. ר"ש:

(ח) (על הברטנורא) כל עבודות הצריכות לאילן כדתניא בת"כ שבת שבתון יהיה לארץ כיון שיצאה שביעית אף על פי שפירותיה שמיטה מותר אתה לעשות מלאכה בגופו של אילן אבל פירותיו אסורים עד ט"ו בשבט. הר"ש:

(ו)

(ט) (על המשנה) משלשים יום. ודבר זה אסור לעולם אפי' בזמן הזה מפני מראית העין שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו. הר"מ:

(ז)

(י) (על המשנה) ראש השנה. אין הכונה דוקא על ר"ה של שנה שביעית, אבל הוא ר"ל שיהיה דינם דין שנה שעברה למעשרות ולשביעית. הר"מ:

(יא) (על הברטנורא) אלא היום לוקטין מעט ולמחר מעט ונמצאו חדש וישן מעורבים יחד. והוי ליה מעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש אזיל בהו בתר השרשה וכו' ומעשרות של אלו מדרבנן ויכולת בידם לקבוע זמן לפי דעתם לכל אחד ואחד רש"י בר"ה דף י"ג:

(ח)

(יב) (על המשנה) משתרמלו. כלומר אימתי הם כיוצא בהם בזמן שתרמלו לפני ר"ה. הר"ש:

(ט)

(יג) (על המשנה) ושל בעל. לישנא דמיתותב דכתיב (ישעיהו סב) כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עלם עם בתולתא יתייתבון בגוויך בניך. גמ' ריש מועד קטן:

(י)

(יד) (על הברטנורא) מפרש בירושלמי כיצד הוא בודק עוקצו אם מתאחה אסור ואם לאו מותר. פי' עוקץ בדלעת במחט אם מתאחה הנקב עדיין לח הוא ואסור ואם לאו מותר. הר"ש:

(טו) (על המשנה) אסורות בשביעית. כלומר אסורות כספיחי שביעית דפ"ט:

(טז) (על הברטנורא) בריש פרק קמא דמועד קטן כתב הר"ב דשרי אפילו בבית הבעל:

(יז) (על הברטנורא) ובירושלמי פריך אדר' שמעון דמ"ב שאמר אף נוטל הוא את העלה מן האשכול ומשני לה דנטילת עלין של אשכול איני אברויי אילנא אלא אוקמי אילנא כאדם המציל מן הדליקה דאוקמי בעלמא הוא אבל גבי אורז אברויי אילנא הוא ואסור. הר"ש: