עיקר תוי"ט על נידה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה נידה א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) ודין תורה כך הוא דליכא למיחש להכי, אלא דהלל עושה סייג לדבריו, ושמאי משום ביטול פריה ורביה אינו עושה סייג. גמרא:

(ב) (על הברטנורא) דהוו להו שלש עונות, היום, אמש, ואתמול למפרע עד צהרים. ומיהו אכתי לא שמענו אלא דאיכא למעוטי ולא ליטמו למפרע רק עונה אחת יותר, מצהרים עד שחרית. אבל מה שכתב הר"ב להוסיף, לא ידענא מהיכא תיתי להוסיף. ורש"י לא כתב להוסיף:

(ג) (על המשנה) וסת. תימא, למה הפסיק ושנה המשמשת בעדים, הוה ליה למתני מיד כיצד דיה שעתה. ויש לומר, דקמשמע לן אע"ג שיש לה וסת צריכה לשמש בעדים. ואע"ג דתני ליה במשנה ז', הכא אשמעינן דאותה בדיקה חשיבה למעט מעת לעת, דהוי חידוש. ולקמן בארבע נשים דיין שעתן. תום':

(ד) (על הברטנורא) דאי לאו הכי, לא:

(ה) (על הברטנורא) ולא יעמוד מלצאת חוצה. ולהכי אפילו רבנן לא חשו:

(ו) (על המשנה) לפקידה. ואיצטריך, דמהו דתימא כיון דזמן מועט הוא לא חשו רבנן לפסידא דטהרות, קא משמע לן:

(ב)

(ז) (על הברטנורא) דספק טומאה הבאה בידי אדם, נשאלין עליה אפילו בכלי מונח על גבי קרקע. גמרא:

(ג)

(ח) (על הברטנורא) דאי לאו הכי, אין למדין ממה שנאמר הלכה במשנה. גמרא. שהתנאים לא דקדקו איש בדברי חברו כו'. רש"י:

(ד)

(ט) (על הברטנורא) לרבנן הוא דמפרש הכי:

(י) (על הברטנורא) כדכתיב מי יתן טהור מטמא (חלב מדם) לא אחד בתמיה, כלומר יחידו של עולם. ורבנן, אמר ר' יוחנן זו שכבת זרע. ור' אלעזר אומר אלו מי הנדה, שהמזה ומזין עליו טהור, ונוגע טמא. גמרא:

(ה)

(יא) (על הברטנורא) בירושלמי פריך, וכי בדעתה תלוי הדבר. ומשני, כל שראויה לקרותה אימא. תוס':

(יב) (על הברטנורא) אע"פ שלא פסקה מלראות באלו שלשה חדשים:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(יג) (על המשנה) חוץ כו'. וקמ"ל דאין אשה קובעת וסת בימי נדה וימי טוהר. גמרא:

(יד) (על הברטנורא) ואפילו אין לה וסת לפירש"י:

(טו) (על הברטנורא) ולפני תשמיש לא בעינן בדיקה, כיון דלאחר תשמיש לא בעי בדיקה, לפני תשמיש נמי לא בעי, דלבעלה לא בעי בדיקה אלא מגו דלטהרות, והכא ליכא מגו. רש"י: