משנה נידה א ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק א · משנה ה | >>

[עריכה]

איזו היא זקנה, כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה.

רבי אליעזר אומר, כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דיה שעתה.

רבי יוסי אומר, מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות, דיין שעתן.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

איזו היא זקנה?

כל שעברו עליה שלש עונות, סמוך לזקנתה.

רבי אלעזר אומר:

כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דייה שעתה.

רבי יוסי אומר:

מעוברת ומניקה, שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

עונה הנזכרת כאן, היא עונה בינונית והיא שלשים יום.

וגדר הזקנה הנזכרת פה, מעת שיקראו אליה הנשים "אמא פלונית" ולא תכעוס על זה ולא תקפיד.

רבי אליעזר אומר, כל אשה שעברו עליה שלשה עונות דייה שעתה, ואפילו היתה קטנה בשנים. רבי יוסי אומר, מעוברת ומניקה הן אותן שאם עברו עליהן שלשה עונות דיין שעתן, ואף על פי שלא תהיה זקנה.

ואין הלכה כרבי אליעזר, ולא כרבי יוסי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כל שעברו עליה שלש עונות - עונה בינונית היא שלשים יום. ומכיון שעברו עליה שלש עונות בינונית אחר שהגיעה סמוך לזקנתה, דיה שעתה. וסמוך לזקנתה נקרא, כל שקורים לה אימא אימא מחמת זקנתה ^יא ואינה מקפדת:

כל אשה - ואפילו אינה זקנה, ועברו עליה שלש עונות ולא ראתה, דיה שעתה:

מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות - אבל לא עברו עליהן, לא. ודלא כתנא קמא דאמר מעוברת משיוודע העובר ^יב, ומניקה משנולד. ואין הלכה לא כר' אליעזר ולא כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

סמוך לזקנתה. פירש הר"ב. כל שקורין לה אימא אימא מחמת זקנתה ואינה מקפדת. גמ'. וכתבו התוספות בירושל' פריך וכי בדעתה תלויה הדבר ומשני כל שראויה לקרותה אימא:

רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן ג' עונות. וא"ת מעוברת לת"ק נמי הא בעי לסוף ג' חדשים וי"ל דכשאתה מונה חדשים אי אתה מונה צ' יום דלפחות יש בג' חדשים האחד מהן חסר. דמש"ה דייק הר"ב לפרש במ"י פ"ד דיבמות אדתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה ג' חדשים. דהנך ג' חדשים הם תשעים יום. ועי"ל דר"י ס"ל דעד שיעברו עליה ג' עונות לא אמרינן דיה שעתה. ואם הוכר עוברה ועדיין לא עברו עליה ג' עונות. מטמאה מעת לעת או מפקידה לפקידה. ולת"ק אע"פ שלא עברו עליה ג' עונות. משהוכר עוברה דיה שעתה. ושוב מצאתי כך בב"י סוף סימן קפ"ט שכתב בשם הרשב"א דטעמא דמלתא דמשום דהרי זו כחולה ודמיה מסולקים. ומשעה שהוכר העובר. ראשה ואיבריה כבדים עליה. אבל קודם שהוכר עוברה. אין ראשה ואיבריה כבדים עליה. ור"י חלוק בדבר. ולא חשיב לה מסולקת דמים. אא"כ פסקה מדם ועברו עליה ג' עונות. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על הברטנורא) בירושלמי פריך, וכי בדעתה תלוי הדבר. ומשני, כל שראויה לקרותה אימא. תוס':

(יב) (על הברטנורא) אע"פ שלא פסקה מלראות באלו שלשה חדשים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שלש עונות: עיין בהר"ן ז"ל שעל הלכות נדה לרב אלפס ז"ל דפ' שני דשבועות דף ש"ו. ולקמן בפ' שני סי' ד' כתבתי קיצורו:

ר' אלעזר אומר כל אשה וכו': נלע"ד דר' אלעזר גרסי' בלי יו"ד דאי ר' אליעזר ביו"ד הא קאמר בהדיא זקנה לעיל בסמוך אלא ר' אלעזר גרסי' שהוא ר' אלעזר בן שמוע ולפי זה צריך להגיה בפי' רש"י ז"ל בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ו) ר' אלעזר גרסי' ע"כ. כלומר בלי יו"ד והתם מייתי למתניתין. ובגמ' תניא אמר להם ר' אלעזר לחכמים מעשה בריבה אחת בהיתלו שהפסיקה שלש עונות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה א"ל אין שעת הדחק ראיה דשנת בצורת היתה וחשו רבנן להפסד דטהרות. עוד גרסי' בגמ' ת"ר מעשה ועשה רבי כר' אלעזר לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אמר כדאי הוא ר' אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ומסקינן בגמ' מכח ברייתא אחריתי דבוסתות סבר לה ר' אלעזר דבתרי הוי חזקה כרבי דאמר דבתרי זימני הויא חזקה בכל דבר אבל סתם מתניתין לקמן ספ"ט כרשב"ג דבתלתא הוא דהויא חזקה:

שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן: גמ' תני תנא קמיה דר' אלעזר דייה שעתה אמר ליה פתחת בתרי וסיימת בחדא דילמא מעוברת והיא מניקה קאמרת ומילתא אגב אורחא קמ"ל דימי עבורה עולין לה לימי מניקותה וימי מניקותה עולין לה לימי עבורה פירש"י ז"ל מעוברת והיא מניקה שנולד עוברה ומניקתו א"נ מניקה ונתעברה והה"נ למעוברת גרידתא והא דנקט מעוברת והיא מניקה לומר לך שמצרפין ימי מניקותה לימי עבורה לשלשה עונות כגון שהפסיקה שתים בימי עבורה ואחת בימי מניקותה או חילוף דהכי משמע מעוברת והיא מניקה בתוך הפסקת העונות הללו ע"כ. והקשו תוס' ז"ל והא במתניתין דבסמוך נמי קתני ובמה אמרו דייה שעתה וקאי אד' נשים ותרצו דהתם ליכא למטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה ע"כ: