משנה נידה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שמאי אומר:

כל הנשים - דיין שעתן.

הלל אומר:

מפקידה לפקידה - אפילו לימים הרבה.

וחכמים אומרין:

לא כדברי זה, ולא כדברי זה, אלא -

מעת לעת - ממעטת על יד מפקידה לפקידה,

ומפקידה לפקידה - ממעטת על יד מעת לעת.

כל אשה שיש לה וסת - דייה שעתה.

המשמשת בעדים - הרי זו כפקידה,

ממעטת על יד מעת לעת,

ועל יד מפקידה לפקידה.

(ב) כיצד דייה שעתה?

היתה יושבת במיטה, ועסוקה בטהרות,

פרשה וראת -

היא - טמאה,

וכולן - טהורות.

אף על פי שאמרו מטמא מעת לעת -

אינה מונה - אלא משעה שראת.

(ג) רבי אליעזר אומר:

ארבע נשים דיין שעתן -

בתולה, ומעוברת, מניקה, וזקנה.

אמר רבי יהושע:

לא שמעתי - אלא בתולה,

אבל הלכה - כדברי רבי אליעזר.

(ד) איזו היא בתולה?

כל שלא ראת דם מימיה,

אף על פי נשואה.

ומעוברת - משייוודע עוברה.

מניקה - עד שתגמול את בנה.

נתנה בנה למניקה וגמלתו, או מת -

רבי מאיר אומר: מטמא מעת לעת.

וחכמים אומרין: דייה שעתה.

(ה) איזו היא זקנה?

כל שעברו עליה שלש עונות, סמוך לזקנתה.

רבי אלעזר אומר:

כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דייה שעתה.

רבי יוסי אומר:

מעוברת ומניקה, שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן.

(ו) במה אמרו דייה שעתה?

בראייה ראשונה.

אבל בשניה - מטמא מעת לעת.

אם ראת את הראשונה מאונס - אף השניה דייה שעתה.

(ז) אף על פי שאמרו דיין שעתן -

צריכה להיות בודקת -

חוץ מן הנידה, והיושבת על דם טוהר.

והמשמשת בעדים -

חוץ מיושבת על דם טוהר, ובתולה שדמיה טהורים.

פעמים שהיא צריכה להיות בודקת -

בשחרית, ובין השמשות,

ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה.

יתרות עליהן הכוהנות - בשעה שהן אוכלות בתרומה.

רבי יהודה אומר: אף בשעת עברתן מלאכל בתרומה.

הדף הראשי של משנה נידה א

משנה נידה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב