עיקר תוי"ט על מנחות א

משנה מנחות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) שנקמצו. עבודה קמייתא נקט. והוא הדין נתינה בכלי והולכה והקטרה, כדקתני סיפא. תוס':

(ב) (על הברטנורא) דהיינו שינוי קודש כדמפרש בסיפא לשם מנחת חוטא כו'. והוא הדין שינוי בעלים. תוס':

(ג) (על הברטנורא) גמרא. אי בעית אימא סברא, משום דמשני בה כל הני לישני וליזיל. אב"א קרא כו'. ועיין פי' הר"ב בריש זבחים:

(ד) (על הברטנורא) ולפי זה הוא הדין אשם נזיר ומצורע דבאו להכשיר ולא הכשירו. אבל כל זה איתותב נמי בגמרא ולהכי נמי לא כתבם הר"ב בריש זבחים. וכן הר"מ בחבורו חזר בו ולא פסל לעומר שלא לשמו:

(ה) (על המשנה) והקטיר. במקום זריקה:

(ב)

(ו) (על המשנה) אחת כו'. ומשום דר"ש אמר טעמא דלא בעי מנחת חוטא לבונה ושמן שלא יהא קרבנו מהודר, ס"ד אמינא כי קמצי לה פסולין נמי מתכשר, קמ"ל. גמרא:

(ז) (על המשנה) קמץ כו'. בגמרא ילפינן לה מקרא:

(ח) (על המשנה) ועלה. וא"ת מאי אריא עלה אפילו נשאר בשיריים נמי, דהויא מנחה חסרה. וי"ל שאין רגילים לצמצם העשרון שלא יהיה בו מעט יותר. תוס':

(ט) (על המשנה) צרור כו'. כל הני למה לי, צריכא, דאי תנא צרור משום דלאו בת הקרבה היא, אבל מלח דבת הקרבה היא [דלאחר שהיה הקומץ על המזבח הוא מולחו] אימא תתכשר. ואי תנא מלח דלא איקבע בהדי מנחה מעיקרא שאינו מולח אלא הקומץ בלבד, אבל לבונה דאיקבע בהדי מנחה מעיקרא אימא מתכשר, קמ"ל. גמרא:

(י) (על המשנה) גרגיר כו'. אין להביא ראיה מזה שמשליך המלח על כל המנחה, שזה אינו כו'. אלא דומיא דצרור, ר"ל שאם נזדמן ונתערב עם הסולת שום דבר מזה ויעלה בידו. הר"מ:

(יא) (על הברטנורא) ושם אותו התוספות שמוסיפין בגדישה בירוצין. הר"מ. ובערוך פירש מלשון ריצה, שהוא יוצא ורץ לחוץ:

(יב) (על המשנה) וחסר כו'. אגב דמפרש יתר. מפרש חסר כיוצא בו, אע"ג דצרור כו' משום חסר הוא. תוס':

(יג) (על הברטנורא) גמרא. וה"ה מאפה תנור. והא דנקט קמח, משום דפותתן, שייך לקוראן קמח. ועתוי"ט:

(ג)

(יד) (על הברטנורא) דמאי איריא דתני ריבה שמנה, ליתני ריבה לה שמן, אלא הא קמ"ל דאע"ג דהפריש לה שני לוגין ולא אמרינן הואיל והאי חזי ליה לא ליפסל. גמרא. וריבה פחות מב' לוגין, יש פלוגתא בין רש"י והר"מ. ודעת הר"ב אין הכרע. ועתוי"ט:

(טו) (על הברטנורא) דשני קומצין לגבי ב' קורטין הוה יותר מדאי הרבה. משא"כ שני לוגין לגבי לוג אחד:

(טז) (על המשנה) הקומץ כו'. ונותן בכלי. בד' עבודות הללו מפגלים במנחה. דגמרינן מזבחים בהיקש. כדאמר בריש פרקין דאתקש מנחה לחטאת ואשם. ומההיא הקישא גמרינן מחשבה דפוסלת במנחה. ומינה, מה זבח נפגל בד' עבודות כו' אף מנחה כו'. רש"י:

(יז) (על המשנה) למחר. דהיינו חוץ לזמנו, דמנחה אינה נאכלת אלא ליום ולילה. דאתקש לחטאת ואשם. רש"י:

(יח) (על הברטנורא) לרבותא כתב כן, דאפילו פסול ליכא: