עיקר תוי"ט על הוריות ב

משנה הוריות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) כהן משיח. והוא מופלא ראוי להוראה. גמרא:

(ב) (על המשנה) פר. ובגמרא, פשיטא. ומשני הכא במאי עסקינן כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה, ובשעה שעשה אמר הריני עושה על דעת הוראתי, מהו דתימא כיון דאילו מתיידע ליה הדר ביה, כמזיד דמי ולא ליחייב קרבן, קמשמע לן:

(ב)

(ג) (על המשנה) בפני עצמו. בגון דמורו בתרי איסורים, בית דין בחלב, והוא בעבודה זרה, אי נמי איפכא. כדאיתא בגמרא דף ז'. דאי הורה בפני עצמו ולא הורו בית דין כלל, לא אצטריך למתני דחייב לחביא פר, דמקרא מלא הוא, אלא כי אצטריך למתני מון דהורו בשני איסורים. רש"י:

(ד) (על הברטנורא) ולא נראה לי כן שמהגמרא כו'. אלא נראה לי דלאו לראיה מייתי לה [במתניתין] אלא מלתא באנפי נפשה היא והכי קאמר, ואין. וכמו [בפרק קמא דביצה משנה ב] שאפר כירה. ועתוי"ט:

(ה) (על המשנה) בית דין. רש"י פירש, ר' מאיר היא דאמר לעיל סוף פרק קמא בית דין מביאין כו'. ולפי מה שכתבתי (אות ג), אין לדקדק במאי דתני בית דין. וככולי עלמא אתיא:

(ג)

(ו) (על הברטנורא) ולא כתב: אינו חייב פר כמו שכתב בצבור, מטעמא שכתב רש"י, דמשיח פטור מכלום. ועתוי"ט:

(ז) (על הברטנורא) כדיליף להו בגמרא מקרא. ועתוי"ט:

(ח) (על הברטנורא) תרתי ננהו. חבא למקדש, והאוכל קודש:

(ד)

(ט) (על הברטנורא) אבל כהן משיח, פלוגתא בגמרא דף ח':

(י) (על הברטנורא) יליף לה בגמרא. ועיין בהר"ב פרק ה' דכריתות משנה ב':

(יא) (על הברטנורא) רוצה לומר קבועה. אבל עולה ויורד, לא קרינא חטאת סתמא:

(יב) (על המשנה) לא תבוא כו'. כשנטמאה בשעת תשמיש. ויליף לה בגמרא מקרא. ועתוי"ט:

(ה)

(יג) (על הברטנורא) לפי מה שכתבתי לעיל (אות ט), הכא נמי לא היה לו לפרש אלא בבית דין. דבכולן פליגי:

(יד) (על המשנה) על שמיעת הקול כו'. ובדין הוא דלא אבעי למתני, דהא תני לעיל, אין חייבין על עשה ולא תעשה שבמקדש, וטעמא משום דהוי בעולה ויורד, והוא הדין על שמיעת קול ועל בטוי שפתים, דבית דין פטור. והא דקתני הכא, משום דבעי אפלוגי ר' יוסי ור' עקיבא. רש"י:

(טו) (על הברטנורא) ולא בעינן שהורה. שאין שגגתו תלויה בהוראתו, וחייב על שגגת מעשה בלבד. דלא ככהן גדול. וכדאיתא בגמרא בריש פרקין:

(טז) (על הברטנורא) גמרא. והר"מ הקדים וכתב וכן כהן גדול לדעת ר' יוסי פטור כו' לפי שנאמר כו':

(יז) (על הברטנורא) נשיא, דמלך לעולם עשיר הוא. רש"י. משיח, דכתיב והכהן הגדול מאחיו, בנוי בכח בחכמה בעושר כו' [בפרק קמא דיומא משנה ג]:

(יח) (על הברטנורא) לא דייק בלישניה, דאכתי לא שמענו דסבירא ליה דפטור כו'. ולשון הר"מ, ור' עקיבא אומר נשיא חייב כו' אמנם כהן גדול אינו חייב כו' לדעת ר' עקיבא כו':

(יט) (על המשנה) לא דן כו'. הכי תנן במשנה ב' פרק ב' דסנהדרין. ואסיפא סמיך דתני סיפא לא מעיד כו'. ועתוי"ט:

(ו)

(כ) (על המשנה) ושעירה. או או קתני. כמבואר בקרא בפרשת ויקרא. וכל הנך דמתניתין מבוארים בקראי שם ובפרשת שלח. ועיין מ"ג בהר"ב:

(ז)

(כא) (על הברטנורא) שאין חטאו ושגגתו שוה (כמו חבית דין). אבל נשיא אין שגגתו תלויה בהוראתו:

(כב) (על המשנה) חייבין, דכתיב באשמות ואם נפש אחת, ונשיא ומשיח בכלל נפש אחת הם. והא דתנן לעיל מ"ג אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, וכן המשיח, ואשם ודאי אין שגגתו חטאת, הכי משמע, וכן המשיח דגבי אשם ודאי פר הוא דלא יביא, אבל אשם ודאי יביא כהדיוט. רש"י:

(כג) (על הברטנורא) כמו שכתוב במשנה ג' דאין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת כו':

(כד) (על המשנה) חייבין. דכולן בכלל נפש אחת הן. רש"י:

(כה) (על המשנה) ומה כו'. נראה לי דדברי תנא קמא הם דמהדר על שמיעת הקול ודעמיה. וקאי איחיד, נשיא, ומשיח: