עולם אחד/סב
פרק סב
[עריכה]כלל העולה מדברינו הנאמרים בפרקים שעברו שאדם הראשון הוא היה בחינת אחד הכולל את כל ההתפשטות המספר כנודע. כמו כן הוא היה כולל בעצמותו כל הדורות הבאים. וזה הוא ענין שהראה לו הקב"ה דור דור ודורשיו וכנ"ל. וכן משמע מפורש בעבודת אלילים (דף ה.) "וכי ספר הוה ליה לאדם הראשון וכו'", עיין שם. ומה שאמרו שהוצבר עפרו מכל העולם -- הכוונה מבחינה(?) הכוללת עפר כל העולם שהוא מקום המזבח. וזהו ענין אמרם שהיה מסוף העולם ועד סופו, כי היה כולל הכל.
ועיין בראשית רבה (בר"ר, כא) ובויקרא רבא (ויק"ר, יד) ותבין שם על פי זה. ועיין גם כן בזוהר פרשת לך לך (ח"א צ, ב) "תא חזי דאמר ר' שמעון וכו'" עיי"ש כל המאמר באורך. ובפרשת ויחי (ח"א רלג, ב) "ר' חזקיה פתח גלמי ראו עיניך וכו'". ועיין בפרדס שער מהות והנהגה פרק כ"ב (פרדס רמונים ח, כב), והמשכיל יבין כמה דברים שאיני רוצה להאריך.
והנה חז"ל הגידו במדרש (בר"ר, ח) "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון - גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו", עכ"ל.
עוד אמרו (שם פ' כ"ד) "א"ר יהודא בר סימון עד שאדם הראשון מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם, הראה לו דור דור ודורשיו וכו' שנאמר (תהלים קלט, טז) גלמי ראו עיניך וגומר - גלם שראו עיניך כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון, הוי זה ספר תולדות אדם", עכ"ל.
להאריך בביאור מאמרים אלו אין כאן מקומו. ואמנם ארמוז לך בקיצור, אפס קצהו תראה מכאן. ואקדים מה שכתוב במאורי אור וזה לשונו: "אד"ם הראשו"ן נקרא אבא עילאה, פרצוף ראשון שניכר באצילות. וכן נקרא זעיר לפעמים. והוא כי ע"ב - מילואו מ"ו - אד"ם והכולל", עכ"ל.
ועיין בספרי 'מדרש לפירושים' (חלק ראשון דרוש השני) שהבאתי גם כן הקדמה זו שאדם הראשון הוא סוד אבא ופירשתי בזה דברי הציוני בענין נגיעת הכף - עיין שם ותברכני נפשך. ומזה מובן סוד גל"ם שאמרו חז"ל, כי כן חכמה בגימטריא גל"ם כמ"ש המקובלים. וכבר נודע כי חכמה הוא הכולל הכל בסוד "כולם בחכמה עשית". וז"ש "עד שאדם הראשון מוטל גולם וכו' הראה לו דור דור ודורשיו וכו'", וכאמור לעיל בבחינת הכללות.
וכבר נודע כי דוד הוא בסוד אדם ורמוז בשמו. וקבל ממנו שנותיו - שבעים שנה. וכתיב "ה' בחכמה יסד ארץ". לכן אמר דוד "גלמי ראו עיניך וגו'". והבן זה היטב הדק.