זהר חלק א צ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף צ ב
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
החוצה וגו', (א"ל קב"ה צא מאצטגנינות דילך, אברם אינו מוליד אברהם מוליד),א"ל קב"ה לא תסתכל בהאי, אלא ברזא דשמי יהא לך בר, הה"ד כה יהיה זרעך, רזא דשמא קדישא, דמתמן אתקשר ליה בדא (ברא), ולא מסטרא אחרא, כה דהוא תרעא לצלותא, בה ישכח ברכה, בה ישכח בר נש שאלתיה, כה ההוא סטרא דאתייא מסטרא דגבורה, דהא מסטרא דגבורה קא אתא יצחק, וההוא סטרא דגבורה כה אקרי, דמתמן אתיין איבין ופירי לעלמא, ולא מסטרא דלתתא דככביא ומזלי. כדין והאמין ביהו"ה, אתדבק לעילא ולא אתדבק לתתא, והאמין ביהו"ה ולא בככביא ומזלי, והאמין ביהו"ה דאבטח ליה דיסגי אגריה לעלמא דאתי, והאמין ביהו"ה בההוא דרגא דאתייהיב ליה, דמתמן ייתי ליה זרעא לאולדא בעלמא, ויחשבה לו צדקה ויחשבה לו, דאף על גב דאיהי דינא, כאילו היא רחמי האי כה, דבר אחר, ויחשבה לו צדקה, דקשיר קשרא עלאה בתתאה לחברא לון כחדא.
תא חזי הא אתערו, אברהם מוליד, אברם אינו מוליד, וכי תימא דהא אוליד ישמעאל בעוד דאיהו אברם, אלא ההוא ברא דאבטח ליה קב"ה לא אוליד בעוד דאיהו אברם, דהא בעוד דאיהו אברם אוליד לתתא, כיון דאתקרי אברהם ועאל בברית, כדין אוליד לעילא, ובגין כך אברם אינו מוליד בקשורא עלאה, אברהם מוליד כמה דאמרן, ואתקשר לעילא ביצחק:
"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וגו'" -- רבי אבא פתח, (ש"ב כב לב) כי מי אל מבלעדי יהו"ה ומי צור וגו', דוד מלכא אמר האי קרא, כי מי אל מבלעדי יהו"ה, מאן הוא שליטא או ממנא דיכיל למעבד מדי מבלעדי יהו"ה, אלא מה דאתפקד מעם קב"ה, בגין דכלהו לא ברשותייהו קיימי, ולא יכלי למעבד מדי, ומי צור, ומאן איהו תקיף דיכיל למעבד תוקפא וגבורה מגרמיה מבלעדי אלהינ"ו, אלא כלהו בידא דקב"ה, ולא יכיל למעבד מדי בר ברשותיה. דבר אחר, כי מי אל מבלעדי יהו"ה, דקב"ה כלא ברשותיה, ולא כמאן דאתחזי בחיזו דככביא ומזלי, דכלהו אחזיין מלה, וקב"ה אחלף ליה לגוונא אחרא. ומי צור זולתי אלהינ"ו, הא אוקמוה דלית צייר כמה דקב"ה דאיהו צייר שלים, עביד וצייר דיוקנא גו דיוקנא, ואשלים לההוא דיוקנא בכל תקוניה, ואעיל בה נפש עלאה, דדמי לתקונא עלאה, בגין כך לית צייר כקב"ה.
תא חזי מההוא זרעא דבר נש, כד אתער תיאובתיה לגבי נוקביה, ונוקביה אתערת לגביה, כדין מתחברן תרווייהו כחדא, ונפק מנייהו בר חד דכליל מתרין דיוקנין כחד, בגין דקב"ה צייר ליה בציורא דאתכליל מתרווייהו, ועל דא בעי בר נש לקדשא גרמיה בההוא זמנא, בגין דישתכח ההוא דיוקנא בציורא שלים כדקא חזי.
א"ר חייא, תא חזי כמה אינון רברבין עובדוי דקב"ה, דהא אומנותא וציורא דבר נש איהו כגוונא דעלמא, ובכל יומא ויומא קב"ה ברי עלמין ומזווג זווגין כל חד וחד כדקא חזי ליה, והוא צייר דיוקניהון עד לא ייתון לעלמא.
תא חזי דאמר רבי שמעון, כתיב (בראשית ה א) זה ספר תולדות אדם, וכי ספר הוה ליה, אלא אוקמוה דקב"ה אחמי ליה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו', היאך אחמי ליה, אי תימא דחמא ברוח קודשא דאינון זמינין למיתי לעלמא, כמאן דחמא בחכמתא מה דייתי לעלמא, לאו הכי, אלא חמא בעינא כלהו, וההוא דיוקנא דזמינין למיקם ביה בעלמא, כלהו חמא בעינא, מאי טעמא, בגין דמיומא דאתברי עלמא, כלהו נפשאן דזמינין למיקם בבני נשא, כלהו קיימין קמי קב"ה, בההוא דיוקנא ממש דזמינין למיקם ביה בעלמא.