זהר חלק א צא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · צא א · >>

הוסף תרגום


דף צא א

מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)

כגוונא דא, כל אינון צדיקייא בתר דנפקין מהאי עלמא, כלהו נפשאן סלקן, וקב"ה אזמין לון דיוקנא אחרא לאתלבשא בהו, כגוונא דהוו בהאי עלמא, בגין כך כלהו קיימין קמיה, וחמא לון אדם הראשון בעינא, ואי תימא בתר דחמא לון לא קיימי בקיומייהו, תא חזי, כל מלוי דקב"ה בקיומא אינון, וקיימו קמיה עד דנחתי לעלמא.

כגוונא דא כתיב, (דברים כט יד) כי את אשר ישנו פה וגו', הא אוקמוה, דכלהו בני נשא דזמינין למהוי בעלמא כלהו אשתכחו תמן, הכא אית לאסתכלא, דהא כתיב את אשר איננו פה וגו', ומשמע הנהו (כלהו) דיפקון מאינון דקיימו תמן, בגין דכתיב עמנו היום, ולא כתיב עמנו עומד היום, אלא ודאי (הכא) כלהו קיימו תמן, אלא דלא אתחזו לעינא, בגין כך כתיב עמנו היום, אף על גב דלא אתחזון, ואי תימא מאי טעמא לא אתחזון הכא, כמה דאתחזון לאדם הראשון דחמא לון עינא בעינא, והא הכא אתחזי יתיר, אלא הכא כד אתייהיבת אורייתא לישראל, חיזו אחרא ודרגין עלאין הוו חמאן ומסתכלאן עינא בעינא, והוו תאיבין לאסתכלא ולמחמי ביקרא דמריהון, ובגין כך חמו יקרא עלאה דקב"ה בלחודוי ולא מאחרא.

ועל דא כלהו בני נשא דזמינין לקיימא בעלמא, כלהו קיימי קמי קב"ה באינון דיוקנין ממש דזמינין לקיימא ביה, הה"ד (תהלים קלט טז) גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו', גלמי ראו עיניך, מאי טעמא, בגין דדיוקנא אחרא עלאה הוי כהאי, ובגין כך כתיב (שם יח לב) ומי צור זולתי אלהינ"ו, מאן צייר טב דצייר (דכליל) כלא (דא בדא) כקב"ה. דבר אחר, כי מי אלו"ה דא רזא דמלה, דהא אל כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין, ואי תימא דהא אל איהו דרגא אחרא בגין דכתיב (שם ז יב) ואל זועם בכל יום, תא חזי דהא לית אל מבלעדי יהו"ה דלאו איהו בלחודוי, ולא אתפרש לעלמין, ועל דא כתיב (ש"ב כ"ב) כי מי אל מבלעדי יהו"ה וגו' ומי צור וגו', דהא צור לאו איהו בלחודוי, אלא כלא חד, כדכתיב (דברים ד לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהי"ם וגו'.

תא חזי עד לא אתגזר אברהם הוה ממליל עמיה מגו מחזה בלחודוי כמה דאתמר, דכתיב היה דבר יהו"ה אל אברם במחזה וגו', במחזה, בההוא חיזו דרגא דכל דיוקנין אתחזיין ביה כמה דאתמר, והאי מחזה איהו רזא דברית, ואי תימא דבגין כך אקרי מחזה בגין דאיהו דרגא חיזו דכל דיוקנין אתחזיין ביה (וכדין אקרי מחזה), הא אמרת בקדמיתא, דעד לא אתגזר אברהם לא הוה ממליל עמיה בר האי דרגא דלא שראן עלוי דרגין אחרנין, והשתא אמרת במחזה חיזו דכל דרגין עלאין (איהו), והא עד לא אתגזר כתיב היה דבר יהו"ה אל אברם במחזה, אלא האי דרגא חיזו דכל דרגין עלאין איהו, ובחיזו דדרגין עלאין אתתקן, ואף על גב דבההוא זמנא אברהם לא הוה גזיר, האי דרגא בחיזו דדרגין עלאין איהו, ובכל אינון גוונין איהו קאים, וחיזו דאינון גוונין קיימי תחותיה, חד מימינא גוון חוור, וחד משמאלא גוון סומק, חד דכליל מכל גוונין, ואיהו חיזו דכל גוונין עלאין דקיימי עליה, ועל דא בהאי חיזו קאים עליה דאברהם ומליל עמיה, ואף על גב דלא אתגזר, כיון דאתגזר, מה כתיב וירא יהו"ה אל אברם.

תא חזי מחזה שדי (אמר) כתיב בבלעם, ובאברהם כתיב מחזה סתם, מה בין האי להאי, אלא מחזה שדי אלין דלתתא (דנפקו) מניה, ואינון חיזו דיליה מחזה סתם, מחזה דא הוא ה', (דכל חיזו) דכל דיוקנין עלאין אתחזיין ביה, ובגין כך כתיב באברהם מחזה סתם, ובבלעם מחזה שדי, ועל דא עד לא אתגזר אברהם, הוה ליה האי דרגא כדאמרן, כיון דאתגזר, מיד וירא אליו יהו"ה וגו', אתחזון כלהו (שאר)