ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפה א
ויש שמות שהם בכלל לעולם ולא יפרדו
[עריכה]כמו מַיִם, רֵחַיִים, שָׁמַיִם והדומים להם. ובהסמכם: "מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ" (איכה ג סו). ומַיִם היה ראוי מַיַּיִם, מְיֵי. וכשיתחבר עם הכנוים לעולם הוא כפול: "וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה" (במדבר כ יט), "אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי" (ש"א כה יא), "מִקְוֵה מֵימֵיהֶם" (שמות ז יט), "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ" (איכה ה ד). וכן בסמיכות בלא כנוי פעמים: "מֵימֵי הַיַּרְדֵּן" (יהושע ד ז). וכנוי שָׁמַיִם – שָׁמָיו, שָׁמֶיךָ, שְׁמֵי, ובכנוי הנמצאים והנסתרים ישב הקמץ לשוא: שְׁמֵיהֶם, שְׁמֵיכֶם. וכן רֵחַיִים יתחבר בזה הדרך, אלא בנסתרים ובנמצאים אפשר שלא יתחלף התנועה מפני החי"ת.
וכן יש שמות ומלין שהם לשון רבים לעולם בסמיכות הכנויים. וכן פעמים בסמיכות בלא כנוי, כמו אַחֲרֵי, ועם הכנויים: אַחֲרַי, אַחֲרָיו, אַחֲרֶיךָ, אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵינוּ, אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵיכֶם לעולם לא יסמך אַחַר אל הכנוים בלשון יחיד. וכן "אַשְׁרֵי הָאִישׁ" (תהלים א א), אַשְׁרַי, אַשְׁרָיו, אַשְׁרֶיךָ, אַשְׁרֶיהָ, אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵיהֶם, אַשְׁרֵיכֶם, לעולם לא יסמך אל הכנוי בלשון יחיד, וגם נפרד לא ימצא בלשון יחיד. וגם פָּנִים, פָּנַי לא ימצא בלשון יחיד, אבל "אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים" (קהלת י יז), אף על פי שהקריאה היא בלשון יחיד, לשון רבים הוא, שיו"ד הרבוי כתובה בו. וכן לא נמצאו אַחֲרֵי, אַשְׁרֵי בלא סמיכות, לפי שאין ענין המלות האלה בלא קשר מלה אחריהם. וכן אֶל, עַל לא יסמכו אל הכנוי אלא בלשון רבים: אֵלָיו, אֵלֶיךָ, אֵלַי, אֲלֵיהֶם, אֲלֵיכֶם, עָלַי, עָלָיו, עָלֶיךָ, עֲלֵיהֶם, עֲלֵיכֶם, עָלֵינוּ. וכן פעמים בסמיכות בלא כנוי: "אֱלֵי מָיִם" (איוב כט יט), "כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר" (במדבר כד ו) וזולתם.
ועוד יש שמות ימצאו לעולם לשון רבים: זְקֻנִים, נְעוּרִים, בְּתוּלִים, בְּחוּרִים, עֲלוּמִים.
ושמות המספר
[עריכה]אֶחָד לזכר, האל"ף בסגול והחי"ת בקמץ. ואם בסמוך כלו פתח – "אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ" (בראשית כו י). ובא פתח כלו גם בלא סמיכות: "לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים" (זכריה יא ז). ואולי נגרע הנסמך, רוצה לומר: לאחד הַמַּקְלוֹת. וכן בפתח "נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד" (בראשית מח כב), "עַד אַחַד לֹא נֶעְדָּר" (ש"ב יז כב), "וְדִבֶּר חַד אֶת אַחַד" (יחזקאל לג ל). וכן "מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם" (דברים כח נה), "אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים" (ויקרא יג ב),