לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעח ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ששרשו כוה לדעת קצת המפרשים, וכן פִּי, אלא שנשתנה מחבריו כי זה במוכרת פֶּה ובסמוך פִּי, וחבריו בקבוץ עִיִּים, צִיִּים, בהראות היו"ד, וכן בכנוי, ופֶּה נרפה בקבוץ: פִּים – "הַפְּצִירָה פִים" (ש"א יג כא), וכן נרפה "וְצִים מִיַּד כִּתִּים" (במדבר כד כד), וכן בכנוי: פִּיו או פִּיהוּ או פִּיךָ, פִּי, ויו"ד פִּי יו"ד הכנוי, ויו"ד השרש נגרעה, והראוי פִּיִּי, וכן פִּיּוֹ, פִּיְּךָ. ובכנוי הרבים: פִּיהֶם, פִּיכֶם, פִּינוּ. וכן "בְּנִיהֶם" הה"א והמ"ם כנוי הנסתרים, ואלו היתה הה"א למ"ד-הפֹעל היתה קמוצה כמו שִׁירָם. וכאשר קובץ בלשון נקבות נראית היו"ד: "וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת" (שופטים ג טז), והפ"א בצרי, והבליעו הנח בדגש והפ"א בחירק ואמרו "חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה ד). וכן תאמר בכנוי: פִּיּוֹתָיו, פִּיּוֹתֶיךָ וכן כלם. ובהכפל הפ"א: "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת" (תהלים קמט ו). ובמשקל פֶּה – שֶׂה, היה משפטם בהראות עי"ן-הפֹעל – פָּיֶה, שָׂיֶה, בפלס דָּוֶה, רָוֶה, או פֵּיֶה, שֵׂיֶה, על משקל גֵּאֶה. וסמיכות שֵׂה בצרי: "שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים" (דברים יד ד), ועם הכנויים בהראות עי"ן-הפֹעל: "אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים" (דברים כב א) בצרי, "אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ" (ש"א יד לד) בשוא.

פַּע – "יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו יב), "וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין הָעָי" (יהושע ח יא) פתוחים, וגַּי פעמים יכתב בו למ"ד-הפֹעל: "וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא" (דברים ג כט) וזולתו, "וְהִתְוִיתָ תָּו" (יחזקאל ט ד), "קָו הַמִּדָּה" (ירמיהו לא לח), "אֵת קָו שֹׁמְרוֹן" (מ"ב כא יג), "קַו תֹהוּ" (ישעיהו לד יא) קמוצים, "צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו" (ישעיהו כח י) הראשונים פתוחים, "הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָֽו" (הושע ה יא) קמץ בסוף-פסוק, "לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָֽׁי" (תהלים סח ל) קמץ בסוף-פסוק. "בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט ט) פתח, "וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל" (ש"ב ו ז) פתח באתנח.

וכן מזה המשקל אָב, אָח, יָד, גָּב, דָּג, מָן, "אַל יַאֲמֵן בַּשָּׁו נִתְעָה" (איוב טו לא), "הֻקַם עָל" (ש"ב כג א) קמוצים ובהסמכם פתוחים. ובא סמיכות אָב בפתיחות האל"ף: "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (בראשית יז ה), ובא גם כן עם למ"ד-הפֹעל האל"ף בשוא-ופתח: