ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמ ב
ויש שקוראים אותם דגש והוא הנכון, וכן נמצא במקצת ספרים ספרדים. ויש מהם על פי המסורת רפים ודגושים, כמו "בִּרְכֵּי", "בִּרְכָּיו", "בִּרְכֵיהֶם", כל לישנא דגושים בר מן שנים רפים: "כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵֿיהֶם" (שופטים ז ו), "הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכֿוֹהִי" (דניאל ו יא). וכן "רִשְׁפֵּי אֵשׁ" (שה"ש ח ו) דגש, "רִשְׁפֵֿי קָשֶׁת" (תהלים עו ד) רפה. וכן המקור כשיכנס עליו אות השמוש וישוב השוא נח תהיה האות השנית דגושה: לִסְגּוֹר, לִשְׁבֹּר, לִקְבּוֹר, לַחְפֹּר והדומים להם. "לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ" (ישעיהו לא ד), המסורת עליו: לית כותיה דגש וכל השאר רפין. "לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם" (במדבר כא ד) במחזורא רבה רפה ולטבריא דגש.
שער לבאר המקומות אשר נקבו בשמות
[עריכה]דע ישכילך האלהים כי השמות הם שנים חלקים. יש מהם שם שהוא נגזר מן הפועל או הפועל ממנו, כמו רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, זְבוּלֻן, שהוא שם נגזר מן הפועל, חָכָם, רָשָׁע, צַדִּיק, חֶרֶב, שֶׁלֶג והדומים להם, נגזר הפועל מן השם. ויש שם שהוא שם דבר ואיננו נגזר מן הפועל ולא יהיה פועל נגזר ממנו, כמו אִישׁ, אִשָּׁה, אֶבֶן, גֶּפֶן, סוּס, פֶּרֶד, חֲמוֹר, גָּמָל, שׁוֹר, עֵץ, בַּרְזֶל והדומים להם.
ויש מהשמות האלה והדומים להם מכונים בלשון זכר ויש בלשון נקבה, כמו שיתבאר כל אחד במקומו בחלק הענין בעזרת האל. ויש שרצו בו זכר ונקבה ולא אמרו כי אם הזכר לבד או הנקבה לבד, כמו "אֶת הַגָּמָל" (ויקרא יא ד), "וְאֶת הַחֲזִיר" (ויקרא יא ז) "וְאֶת הַשָּׁפָן", (ויקרא יא ה) וכן הנקבה: "וְאֶת הָאַרְנֶבֶת" (ויקרא יא ו), "כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה" (דברים יד יא), ואין ספק כי בזכור הזכר הוא הדין לנקבה ובזכור הנקבה הוא הדין לזכר. ורבי יונה כתב כי הלשון בעצמו לזכר ולנקבה אחד, כי יאמר לזכר גָּמָל ויאמר לנקבה גָּמָל, וכן חֲזִיר ושָׁפָן, ויאמר אַרְנֶבֶת לנקבה ואַרְנֶבֶת לזכר, תּוֹר לנקבה ותּוֹר לזכר, יוֹנָה לנקבה ויוֹנָה לזכר, וראייתו "גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת". (בראשית לב טז)