ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכג א
"חַנַּנִי אֱלֹהִים" (בראשית לג יא). ומן נשא באל"ף בנין הִפְעִיל הִשִּׁיא, "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה" (ירמיהו ד י). והעתיד ממנו בא בחסרון אל"ף: "יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ" (תהלים נה טז).
ואלה הם נחי הקצוות שפ"איהם יו"ד ולמ"דיהם ה"א
[עריכה]יגה – נאמר מעיקר זה הפעל הכבד: "אֲשֶׁר הוֹגָה יְיָ" (איכה א יב), הוֹגֵיתָ, הוֹגֵיתִי וכולי. "כִּי יְיָ הוֹגָהּ" (איכה א ה) במפיק הה"א לנקבה. ומשפט הוֹגָה בתשלום הֶיְגָּה בפלס הֶגְלָה. הבינונים: מוֹגֶה, מוֹגִים וכולי. המקור: הֹגוֹת, או הֹגֹו בפלס "הֹרוֹ וְהֹגוֹ" (ישעיהו נט יג), לדעת אדוני אבי ז"ל שפירש "הֹרוֹ" משרש ירה מענין "וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י יא), אבל "וְהֹגוֹ" שרשו הגה. העתידים: הוֹגֵה, הוֹגוּ, הוֹגִי, הוֹגֵינָה, אוֹגֶה, יוֹגֶה וכולי. ובחסרון: אוֹג, יוֹג וכולי. ובא שלם: "עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי" (איוב יט ב). ומשפטם בתשלומם: אַיְגֶה, תַּיְגֶה, בפלס אַגְלֶה, תַּגְלֶה. הנפעל: נוֹגָה, נוֹגֵיתָ, נוֹגֵיתִי וכולי. הבינונים: נוּגֶה, נוּגִים, נוּגָה, נוּגוֹת – כלם בשורק או בחולם. אבל מה שמצאנו מהם מצאנום בשורק: "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת" (איכה א ד), "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג יח), מפני הסמיכות נפל המ"ם כמשפט, כי מבלי הסמיכות נוּגִים. ומשפטם בתשלומם נִיְגֵי, נִיְגִים. העתידים: הִוָּגֶה, הִוָּגוּ, אִוָּגֶה, יִוָּגֶה וכולי. ובחסרון: הִוָּג, אִוָּג, יִוָּג וכולי. וכתב אדוני אבי ז"ל כי "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט יג) אינו מבנין נִפְעַל, כי היה לו לומר יִוָּרֶה, כי כל נִפְעַל מנחי הפ"א יהיה ו"ו פ"א-הפעל. אבל הוא מבנין הִתְפַּעֵל, ומשפטו יִתְיָרֶה. ועתיד מבנין פִּעֵל הדגוש מזה: "וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ" (איכה ג לג), נפלה יו"ד השרש והוטלה תנועתה על היו"ד הנוספת, ומשפטו וַיְיַגֶּה. ונמצא גם כן מזה השרש ענין אחר שלא נזכר פועלו מן ההִפְעִיל: "כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְסִלָּה" (ש"ב כ יג), משפטו הָיְגָּה בפלס הָגְלָה.
ידה – נאמר הקל מזה "יְדוּ אֵלֶיהָ" (ירמיהו נ יד). ותאמר העתידים מנו אִידֶה, יִידֶה